גופות כקלף מיקוח בסכסוך הישראלי–ערבי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת קישור חיצוני לתבנית:פס"ד עליון (תג) (דיון) |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 8:
{{להשלים|פסקה=כן|הערך ממוקד במדיניות ישראל, חסר מידע על מדיניות יריבותיה|נושא=ישראל}}
===סוריה===
ב-[[13 בינואר]] [[1955]] התאבד בשבי הסורי חייל צה"ל, [[אורי אילן]]. עוד באותו יום הועברה גופתו לקבורה בישראל.{{הערה|{{דבר|דוד שליו|הוחזרה גווית אורי אילן שנמצא תלוי בכלא דמשק|1955/01/14|00109}}}}
לאחר הוצאתו להורג של [[אלי כהן]] ב[[סוריה]] ב-[[1965]] ביקשה ישראל פעמים אחדות להביאו לקבורה בישראל, אך הסורים לא נענו לבקשה. במאי [[2007]] טען מונזר מוסלי, ראש לשכתו של [[נשיא סוריה]] באותה תקופה, [[אמין אל-חאפז]], כי כהן נקבר ברובע [[אל-מאזה]] ב[[דמשק]], אך לא ניתן לאתר את קברו כיוון שנבנו עליו מאז בניינים ורחובות.{{הערה|{{ynet|רועי נחמיאס ורענן בן צור|בכיר סורי: "בנינו על קברו של אלי כהן"|3399616|14 במאי 2007}}}}
שורה 36:
השופט [[ניל הנדל]] סבר בדעת מיעוט שלמדינה יש סמכות להחזיק בגופות מחבלים לצורכי [[משא ומתן]] על שחרור גופות חיילי צה"ל, בהתאם לתקנות ההגנה המסמיכות את המפקד הצבאי להורות על מקום ואופן קבורתו של כל אדם וכן להורות מי יקבור אותו, משיקולים ביטחוניים. לדעת הנדל החזקת הגופות כאמצעי לשחרור אזרחים וגופות חיילי צה"ל המוחזקים בידי חמאס נחשבת לשיקול ביטחוני. בחוות דעתו הרחיב על חשיבות פדיון השבויים, כולל גופות החיילים.{{הערה|שם=דנציגר}}
על פסק הדין נמתחה ביקורת על ידי השרים [[נפתלי בנט]], [[איילת שקד]], [[יריב לוין]]{{הערה|{{הארץ|
==מקרים של חילופי גופות==
| |||