השקיה בטפטוף – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 4:
== היסטוריה ==
ההתקדמות הגדולה בשיטת ההשקיה בטפטוף נעשתה לאחר התפתחות השימוש בחומרים [[פלסטיק|פלסטיים]]. שיטת הטפטוף המודרנית מתבססת על העברת המים דרך [[טפטפת|טפטפות]] המשחררות אותם לקרקע. הזרם החלש מושג על ידי [[חיכוך]] של המים העוברים במסלול ארוך בטפטפת. הפחתת מהירות הזרימה של המים על ידי החיכוך במסלול ארוך אפשרה להימנע משחרור המים דרך נקבים זעירים, הנסתמים בקלות.▼
ההבדל המשמעותי בין צינור עם נקבים לבין טפטפת נובע לא רק ממיעוט סתימות, אלא מחלוקת מים אחידה לאורך השלוחה (צינור הטפטפת) היתרונות מחלוקת המים האחידה רבים: חיסכון במים, מתן כמות מים נכונה לכלל הצמחים והחשוב מכולם - יצירת חלקה הומוגנית במועד הקטיף והשבחת איכות הפרי וגודלו - מה שתורם לתשואה גבוהה יותר ואי לכך מגדיל את כדאיות הגידול.▼
הטפטפת ושיטת ההשקיה המבוססת עליה הומצאו, יוצרו והופצו על ידי המהנדס הישראלי [[שמחה בלאס]] ובנו ישעיהו בסוף [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] ובמחצית הראשונה של [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]], כאשר מערכת ההשקיה הניסיונית הראשונה הותקנה על ידם בשנת [[1959]]. בסוף שנת [[1964]] ייסדו, יחד עם [[קיבוץ]] [[חצרים]] את חברת [[נטפים]], אליה העבירו את כל הפעילות העסקית שלהם בתחום הטפטוף, לרבות אפשרות השימוש ב[[פטנט]]ים שלהם. חלק מהותי בפיתוח וקידום התחום והפצתו בכל רחבי העולם מיוחס לפרופ' [[דן גולדברג]] מהפקולטה לחקלאות ברחובות.
שורה 13 ⟵ 9:
כיום מיוצרות מערכות ההשקיה בטפטוף על ידי חברות רבות בעולם, כאשר [[ישראל]] נוטלת חלק מרכזי בפיתוח ובייצור. ההמצאה גרמה ל[[מהפכה]] עולמית בשיטות ההשקיה וה[[דשן|דישון]] ב[[חקלאות]], והובילה לחיסכון במים ולהגדלת היבולים.
== שיטת פעולה ==
▲ההתקדמות הגדולה בשיטת ההשקיה בטפטוף נעשתה לאחר התפתחות השימוש בחומרים [[פלסטיק|פלסטיים]]. שיטת הטפטוף המודרנית מתבססת על העברת המים דרך [[טפטפת|טפטפות]] המשחררות אותם לקרקע. הזרם החלש מושג על ידי [[חיכוך]] של המים העוברים במסלול ארוך בטפטפת. הפחתת מהירות הזרימה של המים על ידי החיכוך במסלול ארוך אפשרה להימנע משחרור המים דרך נקבים זעירים, הנסתמים בקלות.
▲ההבדל המשמעותי בין צינור עם נקבים לבין טפטפת נובע לא רק ממיעוט סתימות, אלא מחלוקת מים אחידה לאורך השלוחה (צינור הטפטפת) היתרונות מחלוקת המים האחידה רבים: חיסכון במים, מתן כמות מים נכונה לכלל הצמחים והחשוב מכולם - יצירת חלקה הומוגנית במועד הקטיף והשבחת איכות הפרי וגודלו - מה שתורם לתשואה גבוהה יותר ואי לכך מגדיל את כדאיות הגידול.
== ראו גם ==
| |||