בית בן-גוריון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←הבית בשנות האלפיים: עריכת ערך ואיות. תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
←הבית בשנות האלפיים: איות תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 53:
כשלוש שנים לאחר מותו של בן-גוריון, חוקקה המדינה את "חוק דוד בן-גוריון", שבו נאמר כי הבית יהיה פתוח לציבור, וישמש כ[[מוזיאון]] לזכרו ולהנצחת מורשתו, וכ"מרכז לקריאה. לעיון. למחקר ולפרסום", כמבוקשו של בן-גוריון.
הבית נפתח לקהל הרחב לראשונה ב-[[29 בנובמבר]] [[1974]], ומאז נערכים בו טיולים מודרכים וכנסי עיון, שמטרתם לתאר את דמותו של בן-גוריון ואת פועלו כמנהיג. כמו כן, מוצגים בבית חומרים תיעודיים-היסטוריים, מזכרות, ותארים שקיבל בן-גוריון בהיותו ראש ממשלה. שכנו של בן-גוריון, הלל כהן, ממייסדי חברת "[[סולל בונה]]" ומראשיה, הוריש לבית בן-גוריון מגרש סמוך שהיה בבעלותו. על המגרש הזה הוקם מבנה המשמש את בית בן-גוריון להרצאות ולישיבות, ובתוכו גם אולם קטן להקרנת סרטים על בן-גוריון ופועלו, מבנה זה ממקום ברחוב לסל 18 פינת [[רחוב בן יהודה (תל אביב)|רחוב בן יהודה]], המפריד כביש בין מבנה זה, לבין ביתו של בן גוריון הממוקם ב[[שדרות בן-גוריון (תל אביב)|שדרות בן-גוריון]] 17.
ה[[שדרה]] בה שוכן הבית, נקראה בתקופת חייו של בן-גוריון "שדרות הקרן הקיימת" ושמה שונה ל[[שדרות בן-גוריון (תל אביב)|שדרות בן-גוריון]] לאחר מותו. השם "שדרות הקרן הקיימת" ניתן לרחוב ראשי ב[[שכונות עבר הירקון]].
| |||