פיתוח ושלום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 30:
בסמוך לאחר בחירתו החלה חקירה כנגדו וכנגד שני פעילים בולטים במפלגתו. החקירה התגבשה לכתב אישום חמור, בעבירות שונות של שחיתות וקשירת קשר לביצוע פשע. ב-[[1 באוגוסט]] [[1979]] הסירה [[הכנסת התשיעית|הכנסת]] את חסינותו של פלאטו שרון, וב-[[9 באוגוסט]] [[1979]] הוגש כתב האישום ל[[בית משפט השלום]] ב[[ירושלים]]. עיקר האישומים היה כי פלאטו שרון שילם כספים לפעילים, באופן שהיווה [[שוחד]] בחירות, וכי תוכנית פד"מ עצמה היא בבחינת שוחד בחירות.
 
ב-[[15 באפריל]] [[1981]] הרשיע בית משפט השלום את פלאטו שרון במקצת האישומים שיוחסו לו, וב-[[11 במאי]] [[1981]] דן אותו לתקופת מאסר בפועל. ב-[[12 במאי]] [[1981]] השעתה [[ועדת הכנסת]] את פלאטו שרון מכהונתו כחבר הכנסת. פלאטו שרון עתר ל[[בג"ץ]], נגד ההחלטה להשעותו, בטענה כי פסק הדין אינו סופי, וכי הגיש עליו ערעור. במהלך הדיון בבג"ץ, קיימה ועדת הכנסת ישיבה נוספת בעניין, ביום [[7 ביוני]] [[1981]], אך הותירה על כנה את ההשעיה. ב-[[26 ביוני]] [[1981]] הורה בג"ץ על ביטול ההשעיה, ואיפשר לפלאטו שרון להמשיך בכהונתו כחבר הכנסת, למשך יתרת תקופת כהונת הכנסת התשיעית, כאשר [[הבחירות לכנסת העשירית]] התקיימו ארבעה ימים לאחר מכן{{הערה|1=בג"ץ 306/81 '''פלאטו שרון נגד ועדת הכנסת''', פ"ד לה(4) 118.}}.
 
לאחר דיון בשלוש ערכאות הרשיע [[בית המשפט העליון]], בשנת [[1983]] את פלאטו שרון במספר סעיפי אישום (וזיכה במספר אחרים), ודן אותו למאסר בפועל לתקופה של שלושה חודשים. שני פעילים נוספים בתנועה, שהואשמו ביחד עמו בחלק מהאישומים נדונו למאסר על תנאי וקנס{{הערה|1=ע"פ 71/83 '''פלאטו שרון ואח' נ. מדינת ישראל וערעור שכנגד''' פ"ד לב (2), 127}}.