פנק – הבדלי גרסאות

משקלו הממוצע של פנק בוגר הוא כ-1 ק"ג. מזונו העיקרי הוא [[חרק]]ים. אזורי המחיה הטבעיים של הפנק הם [[מדבר]]יות [[צפון אפריקה]] ([[סהרה]]), [[חצי האי ערב]] ו[[חצי האי סיני]]. גרעיני רבייה של הפנק הוקמו גם ב[[הערבה|ערבה]] וב[[נגב]] על ידי [[גיורא אילני]].

 

 

 

סימן ההיכר של הפנק הוא אוזניו הגדולות במיוחד. בנוסף להיותו בעל חוש שמיעה מצוין, משמשות האוזניים לקירור גופו, בשל היותן משטח נרחב הבא במגע עם האוויר. הפנק כמעט ואינו מקרר את גופו כדרך הכלביים (על ידי [[הלחתה]] - אידוי מים מדרכי הנשימה), ומחקרים הראו כי בשיטה זו הוא חוסך נוזלים רבים. עיניו הגדולות והחומות ואפו הקטן משווים לו מראה גורי.

הפנק מסוגל לקפוץ ממצב מנוחה לגובה מטר. כך הוא יכול לתפוס [[חרקים]] במהירות, בלי להבריח אותם בתנועות מיותרות.

 

 

==קישורים חיצוניים==