|
למה אתם משועממים מה אתם וראים את זה יזונות
[[קובץ:Redbloodcells.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תאי דם אדומים]]
[[קובץ:Red White Blood cells.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מימין לשמאל:{{ש}}[[תא דם לבן]], [[טסית דם]], תא דם אדום.{{ש}}צולם באמצעות [[מיקרוסקופ אלקטרוני]] סורק (SEM).]]
'''תאי דם אדומים''' (בלעז: '''אֵרִיתְרוֹצִיטים''', '''Erythrocytes''') הם המרכיב העיקרי של ה[[דם]]. הם אלו המקנים לדם את [[צבע]]ו ה[[אדום]], והם אחראים לתפקידו העיקרי של הדם: נשיאת [[חמצן]] אל כל [[תא]]י ה[[גוף]] וסילוק [[פחמן דו-חמצני]] מהם, תהליך המושפע מ[[לחץ חלקי]] של חמצן ופחמן דו-חמצני ושל [[pH]].
קוטר תא דם אדום נע בין 6 - 8 [[מיקרו (תחילית)|מיקרומטר]] ועוביו 2 מיקרומטר.
בסמ"ק (סנטימטר מעוקב) של דם יש כ-5 מיליארד תאים.
ה[[המוגלובין]] הוא המקנה לאריתרוציטים את צבעם האדום. כמות התאים האדומים ב[[פלזמה (דם)|פלזמה]] היא הגבוהה ביותר מבין כל [[תא דם|תאי הדם]]. כמות שבין 4.5 מיליון תאים ו-6 מיליון תאים למיקרוליטר (מיליונית ליטר) דם נחשבת לנורמלית. מצב שבו ריכוז התאים האדומים נמצא מתחת לנורמה, או מצב שבו תאי הדם האדומים אינם מכילים כמות מספקת של המוגלובין מכונה '''[[אנמיה]]'''.
תפקידם העיקרי של האריתרוציטים הוא להעביר חמצן מהריאות לתאי הגוף ולהעביר פחמן דו-חמצני מהתאים אל הריאות. האריתרוציט נוצר מ[[תא גזע|תאי גזע]] ובתהליך הבשלה שנקרא '''[[אריתרופוייזה]]''' ('''Erythropoiesis'''), המתרחש ב[[מח עצם|מח העצם]], מאבד האריתרוציט את ה[[גרעין התא|גרעין]] שלו. במעבר ממח העצם לדם נקרא התא [[רטיקולוציט|תא דם אדום צעיר]] (רטיקולוציט) והוא מכיל שרידי [[RNA]]. לאחר התמיינות הופך הרטיקולוציט לתא בשל. כתא דם בוגר הוא חסר גרעין ואז הוא מייצר [[המוגלובין]]; כל תא דם אדום מכיל כ-300 מיליון [[מולקולה|מולקולות]] המוגלובין. האריתרוציט מכוסה בקרום המורכב מ[[ליפיד]]ים ו[[חלבון|חלבונים]], מרכיבים המגדירים את '''[[סוג דם|סוג הדם]]'''. אורך החיים של אריתרוציטים הוא כ-120 יום, והם מפורקים ב[[טחול]].
התא האדום גמיש וצורתו כצורת דיסקוס דו-שקערורי. ניתן לראותו במיקרוסקופ אור.
בדרך כלל התאים עגולים, אך במחלות שונות צורתם יכולה להשתנות. תאים שצורתם כחצי סהר יופיעו ב'''[[אנמיה חרמשית]]''', ואילו כשצורתם קוצנית עם בליטות הדבר מרמז על מחלה תורשתית בשם '''[[אקנטוציטוזה]]'''.
==תפקוד==
| 