הונים – הבדלי גרסאות

כאשר הידיעות על יציאתו של הצבא הביזנטי הגיעו לאטילה ובלדה, הם החלו במערכה משלהם כנגד הפרובינציות שנותרו ללא הגנה מדרום לדנובה. הפשיטה החלה בהתקפת פתע על מבצר "קונסטנטיה" (Constantia), אחד מהמבצרים הרומאים האחרונים מצפון לדנובה שנבחר לשמש כנקודת מסחר בין הביזנטים להונים על פי הסכם מרגום. ביום שבו נערך המסחר, תקפו ההונים ללא התראה והפתיעו את חיל המצב וכבשו את המבצר. הביזנטים המופתעים לא הבינו את כוונות ההונים ועדיין האמינו כי ניתן להכיל את ההתקפה על ידי משא ומתן. לשליח הקיסר פלביוס אספר, אמרו ההונים כי הם רואים את הסכם מרגום כחסר תוקף לאור מעשי חיל המצב במרגום. לדברי ההונים, ה[[בישוף]] של מרגום נהג לחצות בלילות את הדנובה אל שטחים בשליטת ההונים, שם הוא שדד קברים של אצילים הונים וחילל אתרי קבורה של קרובי משפחה של בלדה ואטילה. ההונים לא סיפקו כל הוכחה לטענותיהם, אך דרשו כי הבישוף יוסגר לידיהם ואיתו פליטים הונים שמצאו מקלט אצל הביזנטים בניגוד להסכם מרגום. לא ברור איך התנהל המשא ומתן, אך משסירבו הביזנטים להסגיר את הבישוף או הפליטים, עזבו ההונים את המשא ומתן ופתחו במלחמה כוללת. במשך 9 חודשים, מקיץ [[441]] עד לאביב [[442]], תקפו ההונים באין מפריע לכל אורך הקטע המרכזי של הדנובה. הם לא פסחו על חוות וישובים לא מוגנים, אך הפעם גם תקפו - במאורגן ותוך שימוש ב[[כלי מצור]] וטקטיקות שנלמדו מצבאות רומיים - מבצרים וערים מבוצרות ובהן: סינגידונום ([[בלגרד]]), נאיסוס ([[ניש]]) וסרדיקה ([[סופיה]]).{{הערה|שם=Kelly,. End of Empire. chapter 8|1=Christopher Kelly. The end of empire: Attila the Hun and the fall of Rome. chapter 8 "Barbarians at the Gates". W. W. Norton & Company 2010}}

 

 

====שלטון היחיד של אטילה ההוני====

המערכה של 447 הייתה שונה מפשיטות קודמות. ההתקפה הייתה מחושבת ומתוכננת היטב. למסע ההרס והביזה נוספה אסטרטגיה וכך נמנע אטילה מפריצה אל עבר קונסטנטינופול, דבר שהיה מצית עימות כולל וללא מעצורים מצד הביזנטים אם היו נדחקים אל הפינה באיום על לב האימפריה. אטילה הפעיל שיקול דעת על מצבו של הצבא ההוני ונמנע מכניסה למלכודת מול חומות קונסטנטינופול, כאשר הצבא ההוני סובל מקשיי אספקה ותחת איום של מגפה ובספק אם באמצעים העומדים לרשות ההונים ניתן היה להטיל מצור יעיל על העיר.

 

 

אטילה המשיך במדיניות של שימוש בכספים הרומאיים לחיזוק מעמדו כמקור החלוקה של עושר להונים ומניעה של מקורות הכנסה חלופיים שעשויים להוות בסיס לקיום אופוזיציה פנימית, והסתמך על זרם קבוע של כספים. כדי להחזיק במעמדו בצמרת החברה ההונית, הוא הותיר את החברה ההונית כ[[פרזיט]] על האימפריה הרומית, תוך שהוא מנצל ללא מעצורים את חולשות האימפריה, אך מבלי להביא למות ה[[פונדקאי]]. אין ספק שאטילה פיקח אישית על מגעים בין אישים ומנהיגים הונים לרומאים וביזנטים. הדרישה להסגיר מתנגדים פוליטיים ומתחרים אפשריים שמצאו מקלט אצל הרומאים, עוברת כחוט השני בכל משא ומתן. ההיסטוריון פריסקוס, שהיה מעורב ישירות באירועים כנציג האימפריה הביזנטית, כתב כי לעיתים היו הרומאים מוציאים להורג פליטים הונים שסירבו לחזור למולדתם ובהם בני אצילים הונים המקורבים לקלאן של אטילה אך סירבו לקבל את מרותו, על מנת שלא לתת לאטילה עילה לטעון להפרת תנאי הסכם השלום. כאמצעי פיקוח ושליטה נוסף, אטילה ניהל ופיקח על המסחר בין הונים לרומאים לאורך הדנובה. הוא קבע את מיקום תחנות המסחר והמועדים בהם יתנהלו השווקים. כל זאת הושג על ידי פשיטות ומסעי מלחמה, אך גם על ידי מגעים דיפלומטיים ממושכים.

בשנת [[450]] שלחה הנסיכה הביזנטית [[יוסטה גרטה הונוריה]] (Justa Grata Honoria) שליח הנושא את הטבעת שלה לאטילה, בבקשה כי יעזור לה להשתחרר מאיום של נישואים כפויים. היא הייתה אחותו הבכורה של הקיסר ולנטיניאנוס השלישי, ונזכרת כדמות שולית, המתוארת בעיקר כבת לוויה של אחיה ואימם. לפי הכתוב, היא ירשה מהאם אופי חזק, יכולת אישית ושאפתנות, שבנסיבות החיים שהוכתבו לאשה בעת העתיקה דנו אותה לתסכול מתמשך. היא זכתה למוניטין, שנכתב בהיסטוריה על ידי היסטוריונים של התקופה, כשאפתנית ושלוחת רסן שהשתמשה במין על מנת לקדם את האינטרסים האישיים שלה. על מנת לרסן אותה, החליט אחיה הקיסר להשיא אותה בכפייה לסנטור בסוס הרקולנוס (Bassus Herculanus), שנחשב לחסר שאיפות וכזה שלא ישמש בנישואים ובמעמדו על מנת לאיים על הכתר. עם קבלת המכתב והטבעת לידיו, החליט אטילה כי הנסיכה ביקשה ממנו להיות בעלה, ושלח בשנת [[451]] משלחת לרוונה בדרישה לשאת את הנסיכה ולקבל מחצית מהאימפריה הרומית המערבית כנדוניה. הקיסר ולנטיניאנוס השלישי שלח את אחותו לגלות ודחה את תביעתו של אטילה, תוך שהוא דוחה על הסף את הלגיטימיות של מהלך "הצעת הנישואים".{{הערה|[http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Journals/JRS/9/Justa_Grata_Honoria*.html JUSTA GRATA HONORIA By J. B. BURY.]}}

 

 

====מסע המלחמה לגאליה 451 והקרב של המישורים הקטלוניים====

 

====מסע המלחמה לצפון איטליה 452====

 

בשנת 452 הפתיע אטילה את הרומאים ובמהלך בזק הצעיד את צבאו לאורך 600 ק"מ וללא התנגדות דרך הבלקנים ישירות אל צפון איטליה. המהלך המפתיע תפס את הרומאים ללא הכנה ועם יכולת תמרון מוגבלת. הרומאים לא היו מוכנים להזמין גותים או שבטים ברבריים אחרים אל תוך איטליה, מחשש שבתום או במהלך העימות הם יפנו את חרבם כנגד הרומאים. הצבא הרומי בגאליה היה בכוננות מתמדת למרידות ופשיטות של הגותים על פלגיהם השונים ולא יכול היה לבצע מהלך מהיר לכוון איטליה. ספק אם הגותים, שספגו אבידות בגאליה והיו עסוקים במאבק ירושה, יכלו להלחם באיטליה גם אם היו מתבקשים לעשות כן.