תת-היבשת ההודית – הבדלי גרסאות

'''תת-היבשת ההודית''' הוא אזור [[גאוגרפיה|גיאוגרפיגאוגרפי]] [[תרבות|ותרבותי]] ב[[דרום אסיה]] הכולל את [[הודו]], [[בנגלדש]], [[פקיסטן]], [[נפאל]], [[בהוטן]], [[סרי לנקה]] ו[[האיים המלדיביים]]. תת -היבשת חופפת את ה[[הלוח ההודי|לוח הטקטוני ההודי]]. תת-היבשת הוא אחד מהאזורים המאוכלסים ביותר בעולם ובו כמיליארד וחצי תושבים (רובם בהודו), המהווים 40% מאוכלוסיית [[אסיה]]. המונח "[[תת-יבשת|תת-היבשת]] ההודית" מבטא את השוני הגאוגרפי והטקטוני בין האזור לבין שאר [[אסיה|יבשת אסיה]], אך גם את ההבדלים החברתיים בין תרבויות תת-היבשת והתרבויות הסמוכות. עם זאת, אין [[קונצנזוס]] מוחלט לגבי המושג.

== גאולוגיה וגיאוגרפיהוגאוגרפיה של תת-היבשת ==

[[הלוח ההודי|הלוח הטקטוני ההודי]] שריד ליבשת הקדומה [[גונדוונה]], מה שהופך אותה ללוח יבשתי נפרד מאסיה אשר מתנגש בה במהלך עשרות מיליוני השנים האחרונות, דבר אשר יצר את הרי ה[[הימלאיה]], את [[רמת טיבט]] ורכסי הרים נוספים. פעולת הדחיקה נמשכת עד היום וגורמת לרעידות אדמה ולהמשך התרוממותו של רכס ההימלאיה במספר סנטימטרים מדי עשור.<br />{{ש}}מבחינה גאוגרפית תחום האזור מצדו הצפוני בשרשראות הרי ההימלאיה, ה[[קארקוראם]] ו[[הינדו-כוש]], וצורתו היא כשל [[חצי אי]] הכלוא בין [[מפרץ בנגל]] ממזרח, [[האוקיינוס ההודי]] מדרום ו[[הים הערבי]] ממערב. שטחה של תת-היבשת הוא 4,480,000 קמ"ר, שהם עשרה אחוזים משטחה של אסיה.