ספנסר פרסיבל – הבדלי גרסאות

אחת ממשימותיו הראשונות של פרסיבל כשר האוצר, הייתה להאריך את תוקפם של הצווים שהוצאו על ידי הממשלה הקודמת, שנועדו להגביל את הסחר של המדינות הניטראליות עם צרפת, כתגובה ל[[אמברגו]] שהטיל [[נפוליאון]] על הסחר הבריטי. הוא גם היה אחראי על הבטחת המשך אישורו של החוק לאיסור על [[סחר עבדים]] שחוקק ביוזמתו של [[ויליאם וילברפורס]], שעדיין היה בשלבים האחרונים של אישורו בבית הלורדים כאשר נפלה הממשלה הקודמת, ומנע את נפילתו של החוק בין שתי הממשלות. פרסיבל היה בין מייסדיו של המכון האפריקאי (African Institute) שנוסד באפריל [[1807]] ושימש ככלב השמירה של החוק לאיסור עבדות.

 

 

על חבריה של ממשלתו של פורטלנד נמנו שלושה ראשי ממשלה לעתיד, [[רוברט ג'נקינסון]], [[ג'ורג' קנינג]] ופרסיבל עצמו, יחד עם עוד שניים מגדולי המדינאים הבריטים של המאה ה-19, הלורד אלדון (Eldon) וה[[לורד קסלרי]]. אך פורטלנד לא היה מנהיג מספיק חזק ובריאותו הייתה רופפת. המדינה הייתה שרויה במשבר פוליטי בקיץ [[1809]] כאשר קנינג זמם תחבולות כנגד קסלרי ופורטלנד התפטר עקב שבץ שלקה בו. בשלב זה החל משא ומתן למציאת מועמד מתאים להרכיב ממשלה חדשה. רצונו של קנינג היה לקבל את התפקיד או לא לקבל כל תפקיד כלל, ופרסיבל היה מוכן לכהן תחת כל ראש ממשלה להוציא את קנינג. שאר חברי הממשלה החליטו להזמין את [[צ'ארלס גריי, רוזן גריי השני|הלורד גריי]] ואת גרנוויל ליצור ממשלת אחדות, שבה קיווה פרסיבל לקבל את תפקיד שר הפנים. אך גרנוויל וגריי סירבו להיכנס למשא ומתן והמלך קיבל את המלצת הקבינט להטיל את תפקיד ראש הממשלה על פרסיבל. ב-[[4 באוקטובר]] ניגש פרסיבל למלאכת הרכבת הממשלה. מלאכה זו נתקלה בקשיים רבים ובסופו של דבר לקח פרסיבל על עצמו את תפקיד שר האוצר ובצעד האופייני לו סירב לקבל על כך משכורת.