ארנונה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לתובענה ייצוגית |
מ בוט החלפות: \1מיסים |
||
שורה 12:
===הליכי גבייה===
בשנת [[1940]] תוקנה פקודת העיריות, וסעיפים 9 ו-10 לתיקון החליפו את סעיפים 115, 116 ו-117 של פקודת העיריות, 1934. גביית הארנונה התייעלה, משום שבפני ה[[עירייה]] נפתחו שתי דרכים לגבות את הארנונה - גבייה בדרך מנהלית: תפיסה ומכירה של מטלטלי הנישום החייב והטלת [[עיקול|עיקולים]] מנהליים, וגבייה בדרך משפטית: הגשת [[תביעה (משפט בישראל)|תביעה משפטית]] נגד הנישום, והגשת [[פסק דין|פסק הדין]] לביצוע בלשכת ה[[הוצאה לפועל]]. התיקון האמור חידש את הדרך השנייה. הוא אפשר לגובה
הסעיפים הדנים בגביית ארנונה בדרך מנהלית "הועתקו" בשינויים קלים מ[[פקודת
===הנוסח החדש של פקודת העיריות ופקודת המועצות המקומיות===
שורה 30:
עד לשנת הכספים [[1967]]–[[1968]] היה שיעורו של מס הרכוש 1.5% משוויה של הקרקע, ושיעורה של ארנונת הרכוש היה 10% מדמי השכירות השנתיים הצפויים בשל "אדמת בניין". עם ביטול ארנונת הרכוש הועלה שיעורו של מס הרכוש ל-2.5% משווי הקרקע, ואילו שיעור המס על קרקע שהיא מלאי עסקי היה 1.2% בלבד.
===1981 - השנה שבה בוטלו
ב-1 באפריל 1981, במסגרת מהלך כולל של ביטול
בראשיתה של כל שנת כספים, אשר משנת [[1991]] אוחדה עם ראשיתה של השנה הקלנדרית, מוטלת הארנונה על פי צווים, המוצאים על ידי המועצות הנבחרות - הלא הן הגוף [[חוק|המחוקק]] של הרשויות המקומיות. הארנונה העירונית הפכה למקור ה[[תקציב|תקצוב העיקרי]] של מרבית הרשויות המקומיות כחלק ממדיניות [[ממשלת ישראל|הממשלה]] לצמצם את התמיכה הממשלתית ברשויות המקומיות. כתוצאה מכך מתאמצות הרשויות המקומיות בשנים האחרונות להגדיל את נטל
===הרפורמה בשנת 1993===
שורה 113:
* {{ynet|[[תני גולדשטיין]]|תעלומת הארנונה: איפה הכי יקר - ולמה?|3972242|22 באוקטובר 2010}}
* {{nrg|[[דרור מרמור]]|עד המטר האחרון|958/734|15 ביולי 2005|16|}}
* [http://arnona.co.il/index.asp?Page=88 גבייה מנהלית של ארנונה] לפי פקודת
* {{הארץ|אור קשתי|כך מעבירים צה"ל והממשלה מיליארדים בדמי ארנונה ליישובים מבוססים|1.2724101|4 בספטמבר 2015}}
* {{הארץ|אור קשתי|בדיקת "הארץ": ארנונה מעסקים יוצרת פער של מאות אחוזים בין חזקים לחלשים|1.2733509|18 בספטמבר 2015}}
|