חוות כנרת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Masala Dosa (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
מ בוט החלפות: פרסם
שורה 35:
בפברואר [[1911]] פתחו הפועלים בשביתה נגד [[משה ברמן|ברמן]], אותה ארגנו [[ברל כצנלסון]] ו[[יוסף בוסל]]. רופין הגיע למקום והחליט לפטר את ברמן וכמו כן להחליף את כל צוות הפועלים. קבוצת הפועלים שהקימה בעצמה את המקום עזבה. לחווה הגיע האגרונום [[יואל גולדה]] וקבוצת פועלים חדשה. אך מצב החווה לא השתפר ורופין הגיע למסקנה שיש לשנות את גידול התבואה לגידול אחר. היחסים בין גולדה והפועלים השתפרו. בעיית החווה הייתה שאדמותיה הטובות נמסרו לדגניה, וברשותה נשארה אדמה פחות טובה{{הערה|[[ברכה חבס]], "החצר והגבעה" עמ' 35}}.
 
ב-1910 פירסםפרסם [[ממש"י]] את מאמרו הידוע "שאלת הפועלת הגלילית" ובו הציע לראשונה להקים חווה מיוחדת להכשרת פועלות. מספר חודשים לאחר מכן, בשנת 1911, חכרה [[חנה מייזל שוחט]] שטח אדמה סמוך, על מנת להקים חווה לימודית בשם "[[חוות העלמות]]", להכשרת פועלות לעבודה חקלאית כדי שתוכלנה לעזור לבעליהן האיכרים או להתפרנס מחקלאות בכוחות עצמן. בחווה הקצו לה ולשש התלמידות הראשונות שני חדרים. כעבור שנה, מספר התלמידות גדל לכ-15. החוויות של רחל המשוררת מהחווה באו לידי ביטוי בשיריה. מבנה החווה הוחרם על ידי השלטון הטורקי ב[[מלחמת העולם הראשונה]] ולא נפתח מחדש בתום המלחמה.
 
בשנת [[1912]], לאחר שהייה ב[[חדרה]] ובגליל, הובאו לחווה על ידי [[שמואל יבנאלי]] קבוצת משפחות יהודיות מתימן שכונו בשם "[[תימני כנרת]]". המשפחות חיו בתנאים גרועים, אך המשיכו להתגורר במקום למרות הקשיים.