אבשלום – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פורמט הערה |
תומכי אבשלום ותומכי דוד במרד. |
||
שורה 1:
{| class="wikitable"
|תומכי דוד:
|תומכי אבשלום:
|-
|דוד
|אבשלום
|-
|צדוק הכהן
|שמעי בן גרא
|-
|אבייתר הכהן
|אחיתופל
|-
|יהונתן
|עמשא
|-
|מפיבושת
|
|-
|אבישי בן צרויה
|
|-
|האישה מבחורים
|
|-
|כמהם
|
|-
|כושי
|
|-
|יואב בן צרויה
|
|-
|חושי הארכי
|
|-
|אחימעץ
|
|-
|ציבא
|
|-
|מכיר בן עמיאל מבנימין
|
|-
|ברזילי הגלעדי
|
|-
|הכרתי והפלתי
|
|-
|שובי בן נחש העמוני
|
|-
|איתי הגיתי
|
|}
{{פירוש נוסף|נוכחי=דמות מקראית}}
[[קובץ:Muerte de absalon en el CESEDEN.jpg|300px|ממוזער|{{ציטוט|תוכן=וַיָּסֹבּוּ עֲשָׂרָה נְעָרִים, נֹשְׂאֵי כְּלֵי יוֹאָב; וַיַּכּוּ אֶת-אַבְשָׁלוֹם, וַיְמִתֻהוּ.|מרכאות=כן|מקור={{תנ"ך|שמואל ב|יח|טו}}}} מות אבשלום. [[גובלן]] מ[[המאה ה-19]] שהיה תלוי בחדר האוכל בארמונו של [[קרלוס השלישי, מלך ספרד]]]]
שורה 28 ⟵ 86:
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[מעשה אמנון ותמר]], [[רצח אמנון]]}}
[[קובץ:LaHayeAbsalomsServantsKillAmnon.jpg|שמאל|ממוזער|200px|משרתי אבשלום הורגים את אמנון. תחריט צרפתי מתוך ספר משנת 1728]]
על פי המקרא אמנון, [[בכור]]ו של דוד, [[אהבה|התאהב]] בתמר, אחות אבשלום. בעצת רעהו, [[יונדב בן שמעה]], העמיד אמנון פני חולה וביקש מאביו לשלוח אליו את תמר, שתכין לעיניו לביבות ותטפל בו. תמר עשתה כבקשת דוד, ובעת הכנת הלביבות ביקש אמנון להשאירם לבד, הביא אותה אל חדרו, ו
בפרשנות מודרנית לסיפור שיערה [[אריאלה דים-גולדברג]], [[סופר|סופרת]] עברית ו[[חקר המקרא|חוקרת מקרא]], כי אונס תמר היה מעשה שכוון גם כנגד אבשלום<ref>אריאלה דים <nowiki>'''</nowiki>אהבה התלויה בדבר : עיון בסיפור אמנון ותמר<nowiki>'''</nowiki>, נדפס ב"הספרות" 28, 1979. עמודים 104–107.</ref>. לשיטתה, אמנון רצה להפוך את תמר לזונה ואת אבשלום אחיה – לאחי הזונה. דים סבורה כי הטלת פגם בייחוסו של אבשלום נועדה לבטל את הסיכויים להרחבת האימפריה של דוד אל מעבר לגבולות המסורתיים של ישראל ולברית עם השכנים הארמיים.
[[ניסן אררט]] טוען שאבשלום הוא שניצל את חולשת אמנון ותמרן אותו ואת תמר על מנת ליצור אמתלה לסילוק אמנון מהקרב על ירושת מלכות אביהם. ביסוס עיקרי לטענה זו נובע מהעובדה ש[[יונדב בן שמעה|יונדב, בנו של שמעה אחי דוד]], שהיה האיש שתכנן למען אמנון (לכאורה) את נסיבות בידודה ואינוסה של תמר, הוא זה שמביא את הידיעה על רצח אמנון לדוד המלך ודואג להבהיר כי ההתנקשות הייתה מכוונת נגד אמנון בלבד כנקמה על אונס תמר, ולא כ[[רצח פוליטי]] במטרה להסיר את יורש העצר מהמרוץ לכתר{{הערה|ניסן אררט, '''אמת וחסד במקרא''', ספרית אלינר, ירושלים תשנ"ג, עמודים 242-269.}}.
| |||