שכר לימוד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ בוט החלפות: \1מיסים |
||
שורה 11:
מוסדות מסוימים רשאים לקבוע בעצמם את שכר הלימוד, בעוד שבמוסדות אחרים - בדרך כלל אוניברסיטאות ומכללות ציבוריות - נהוג שכר לימוד אחיד הנקבע על ידי ה[[ממשלה]]. ניתן לחלק את [[מדינה|מדינות]] העולם לשלוש קבוצות, בהתאם לגובה שכר הלימוד הנהוג בהן:
* '''היעדר שכר לימוד''':
:במספר מדינות, בעיקר ב[[אירופה]], ניתנים הלימודים הגבוהים בחינם. האוניברסיטאות ממומנות כמעט אך ורק על ידי המדינה, כלומר - מכספי ה[[מס]]ים שתושבי המדינה משלמים. בחלק מהמדינות שבהן נהוגים לימודים גבוהים בחינם קיימים
:באירופה ניתנים הלימודים הגבוהים בחינם ב[[גרמניה]], ב[[צרפת]], ב[[שוודיה]], ב[[נורווגיה]], ב[[דנמרק]] וב[[פינלנד]]. הלימודים בחינם גם לסטודנטים זרים, מכל מדינה שהיא בעולם, הבאים ללמוד באחת ממדינות אלו. אף על פי ששכר לימוד אינו קיים, נדרשים הסטודנטים בדרך כלל לשלם אגרה סמלית למימון הוצאות אגודת הסטודנטים, [[ביטוח]] מינימלי ופעילויות [[תרבות]] שונות באוניברסיטה. בגרמניה, למשל, נעה האגרה (נכון לשנת [[2006]]) סביב 100 [[אירו]] לסמסטר. ברוב האוניברסיטאות בגרמניה מאפשר תשלום האגרה לסטודנטים שימוש בלתי-מוגבל ב[[תחבורה ציבורית|תחבורה הציבורית]] המקומית (ראו: '''[[תחבורה בגרמניה]]''').
שורה 45:
[[קובץ:Demonstration.jpg|שמאל|ממוזער|350px|סטודנטים בגרמניה מפגינים נגד הנהגת שכר לימוד]]
במדינות רבות עומד במשך זמן רב נושא שכר הלימוד על סדר היום הציבורי. במיוחד נכון הדבר במדינות שבהן נהוג שכר לימוד אפסי או סמלי; במרוצת הדורות נוטות קופות ה[[אקדמיה]] להידלדל, ושכר הלימוד מוזכר תמיד במקרים אלו כמקור מימון ראשוני. להלן מספר טיעונים של תומכי ומתנגדי שכר הלימוד:
* '''חובתה של המדינה''': המתנגדים לשכר הלימוד טוענים ש[[חינוך]] הוא זכות בסיסית של כל [[אזרח]], ושעל המדינה לממנו באמצעות
* '''צדק חברתי''': התומכים מצביעים על העובדה כי במדינה בה ממומן החינוך הגבוה מכספי
* '''פערים חברתיים''': המתנגדים חוששים ממצב בו חינוך גבוה ימָנע מאנשי השכבות החלשות עקב חוסר יכולתם לעמוד בתשלום שכר הלימוד. התומכים מציעים מערכת מסועפת וחזקה של מלגות והלוואות אשר יבטיחו את יכולתו של כל אחד לרכוש השכלה גבוהה. המתנגדים חוששים מירידה דרסטית במספר הסטודנטים עקב שכר הלימוד, זאת למרות המלגות וההלוואות, שכן סטודנטים רבים חוששים מחובות ואינם מעוניינים להתחיל את חייהם שלאחר הלימודים כשהם נדרשים לשלם חוב גדול למדינה.
* '''הקטנת העומס במערכת החינוך הגבוה''': התומכים מצביעים על כמות הסטודנטים ההולכת וגדלה משנה לשנה ועל אי-יכולתם של המוסדות האקדמיים להתמודד עם מספר הסטודנטים הגבוה. סינון על סמך יכולות אישיות וציונים עדיף, אך הנהגת שכר לימוד מהווה פתרון מהיר, שכן, כפי שנאמר בסעיף הקודם, שכר הלימוד מרתיע סטודנטים רבים מלהירשם לאוניברסיטה. המתנגדים טוענים, כאמור, כי ההרתעה פועלת בעיקר בשכבות החלשות, אך עם מערכת ההלוואות והמענקים מקווים התומכים כי שכר הלימוד ירתיע סטודנטים מכל השכבות בצורה שווה.
|