ח'אלד בן אל-וליד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
מ בוט החלפות: \1מיסים
שורה 13:
כשנבחר [[אבו בכר]] ל[[ח'ליף]] הוא שלח את ח'אלד כנגד [[בנו תמים]] ואת [[עכרמה אבן אבו ג'אהל]] כנגד המתחזה [[מוסליימה]]. ח'אלד השלים את משימתו, הצטרף לעכרמה, והיה זה שהביא לסיום המרד של מוסליימה ב[[קרב עקרבה]].
 
במהלך [[מלחמות הרדה|מלחמות הרִדה]] שלח [[אבו בכר]] את ח'אלד ל[[נג'ד]]{{אנ|Najd}} בראש 4000 לוחמים. שבטים רבים מיהרו לקבל את בואם בברכה, אך [[מאלכ אבן נויירה]] ואנשיו שהיה הגזבר האחראי על שליחת המסיםהמיסים (זאכת) ושליחתם למוחמד (בימי חייו של מוחמד) נסוגו מהעיר ונפוצו במדבר. על פי המקורות ה[[שיעים]] שלח ח'אלד פלוגות פרשים לחפש את הנמלטים. מאלכ ובני משפחתו נתפסו, הובאו בפני ח'אלד ולאחר שראה ח'אלד שהוא מתמיד בסירובו לקבל את מרותו של השליט החדש (אבו בכר) פקד ח'אלד על אנשיו לכרות לו את הראש, לאחר מכן שמו את ראשו של מאלכ אבן נויירה בין שתי אבנים ובישלו את ראשו ולאחר מכן אכל ח'אלד את הראש. לטענת ההיסטוריון הסוני אבן קאת'יר הוא עשה זאת על מנת להשליט טרור על שאר השבטים המוסלמים שסירבו לשלם מסיםמיסים לשליט החדש{{הערה|{{cite book|page=462|volume=9|title=Al-Bidāya wa-n-nihāya|author1=Ibn Kathir}}}} ומיד לאחר מכן הכריח ח'אלד את אשתו של מאלכ להנשא לו (למרות שחוקי הקוראן דורשים לחכות ארבעה חודשים) ולפי מקורות שונים אנסה במשך כל הלילה {{דרוש מקור}}.
 
אנשי מדינה נזעקו לנוכח הזוועות, ו[[חארת' בן רביע |אבו קתאדה אלאנצארי]], אחד מחברי הנביא, יצא למדינה כדי להתלונן על מעשיו של ח'אלד בפני [[אבו בכר]]. [[עמר בן אל-ח'טאב]] שהזדעזע מהמקרה דחק ב[[ח'ליף]] להדיח את ח'אלד מהפיקוד על הצבא, אך ח'אלד הכחיש כל מעורבות במותו של מאלכ, וטען כי פקודותיו הובנו שלא כהלכה. אבו בכר, שהיה מודע לכשרונו הצבאי של ח'אלד הסכים לקבל את גירסתו, וקבע כי "לא אשיב לנדנה את החרב שאללה שלף לשירותו".