פרשנות (משפט) – הבדלי גרסאות

הפרשנות שאליה הגיע בית המשפט רלוונטית לא רק למקרה הספציפי שבמסגרת הדיון בו ניתנה הפרשנות, אלא גם למקרים נוספים, עד כמה שפרשנות זו מהווה [[תקדים]].

 

 

'''פרשנות דווקנית''' היא פרשנות הנצמדת בקפדנות ללשון החוק. '''פרשנות תכליתית''', לעומתה, מנסה לרדת לשורש כוונתו של המחוקק, ולהגשים את תכלית החקיקה, ולאו דווקא את האופן שבו נוסחה. על משמעותה הדינמית של תכלית החקיקה עמד אהרן ברק:

{{ציטוט|תוכן=בקביעת התכלית ההנחה היא, כי חוק אינו יצירה יחידה של מחוקק חד-פעמי הפועל בחברה בת-חלוף. החוק הוא יצירה נמשכת של מחוקק קבוע הפועל בחברה חיה ותוססת. … על כן, תכלית החוק אינו מושג סטטי, אלא מושג דינמי".{{הערה|אהרן ברק, "פרשנות דיני המסים", '''משפטים''' כ"ח, תשנ"ז, עמ' 425}}}}

 

==חקיקה שיפוטית==

==פרשנות של רשות שלטונית==

 

 

מנגנון שבו פרשנותה של רשות שלטונית הופכת למחייבת, לפחות ביחס למקרה ספציפי שלגביו ניתנה, הוא מנגון ה[[פרה-רולינג]].

* אהרן ברק, '''פרשנות תכליתית במשפט''' (2003).

* [[משה אזר]], '''פרשנות משפטית המנוגדת להבנת הנקרא''', תשס"ז (2007), תל אביב: פרלשטיין-גינוסר.

* [[רונן פרי]], [http://www.nevo.co.il/books/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%20%D7%A2%D7%AA/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%20%D7%A2%D7%AA/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%20%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%A9%D7%9C/%D7%9B%D7%A8%D7%9A%20%D7%98/mishpat-umimshal-09-2-541.pdf גבולות היצירה השיפוטית], [[משפט וממשל]] ט, בעמ' 541 - 578 (2006) (עוסק בפרשנות בניגוד ללשון)

* שאול שארף, [http://ftpmirror.your.org/pub/wikimedia/images/wikipedia/commons/3/32/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%94_%D7%91%D7%94%D7%AA%D7%90%D7%9D_%D7%9C%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_-_%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C_%D7%A9%D7%90%D7%A8%D7%A3.pdf פרשנות החוקה בהתאם לעמדת הציבור], עבודת מוסמך, [[אוניברסיטת בר-אילן]], תשע"ב