בג"ץ קעדאן – הבדלי גרסאות

:התפיסה שהיתהשהייתה מקובלת כל השנים היא, כי במתן מעמד מיוחד ליהודים בתור שכאלה בנושאי העלייה וההתיישבות אין משום אפליה של לא־יהודים, אלא יש בכך ביטוי לעצם מהותה של מדינת ישראל כמדינת היהודים. מעולם לא העלה איש על דעתו - עד לפסיקת בג״ץ - כי על הסוכנות לטפל בהתיישבות של לא־יהודים, כשם שאיש לא העלה על דעתו כי מתפקידה של הסוכנות לטפל בעלייה של לא־יהודים. דומה גם, שמעולם לא פקפק איש בזכותם הטבעית של יהודים לקיים בארצם מסגרות קהילתיות, שבהן יוכלו לפתח ולשמר את תרבותם ואת אורחות־חייהם בלא התחככות עם בני לאומים אחרים.{{הערה|{{משפט וממשל|אליאב שוחטמן|חוקיותה וחוקתיותה של התיישבות יהודית בארץ־ישראל|6A|כרך%20ו(1)%20אליאב%20שוחטמן%20-%20חוקיותה%20וחוקתיותה%20של%20התיישבות%20יהודית%20בארץ%20ישראל|תשס"א}}}}