ויקיפדיה

זהר שביט – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הורדת כפילות
מ בוט החלפות: תוכנ\1ת, תאור\1, תל אביב, \1, קונצנזוס
שורה 18:
עמדה בראש וועדת "חזון אלפיים" שגיבשה מסמך הדן בתרבות במדינת ישראל. יזמה את הפרויקט "ספר לכל בית" ועמדה בראשו שש שנים.
 
בשנת [[2003]] עמדה שביט בראש רשימת "[[מפלגת שינוי|שינוי]]" ל[[מועצת העיר תל אביב-יפו]]. בהיותה חברת [[מועצת העיר#עיריית תל אביב-יפו|מועצת העיר]] מונתה לתפקיד יועצת ראש העירייה לענייני תרבות, {{הערה|[[ציפי שוחט]], [https://www.themarker.com/career/1.242598 זהר שביט מונתה ליועצת לענייני תרבות לראש העיר תל אביב], באתר '''[[דה מרקר]]''', 18 בינואר 2004.}} בו היא מכהנת גם לאחר תום כהונתה במועצה. במסגרת התפקיד יזמה את פרויקט "שירה על הדרך" בתל אביב וגם פעלה להעברתם של ארכיון התיאטרון ו[[מכון גנזים|ארכיון גנזים]] ל[[בית אריאלה]].
 
==פעילותה האקדמית והמחקרית==
זהר שביט בנתה באוניברסיטת תל- אביב שני תחומי מחקר: היסטוריה חברתית של התרבות העברית ומחקר תרבות הילד והנוער. היא כתבה עבודות מחקר מקיפות וראשוניות על צמיחתם של הממסדים של התרבות העברית ושל הספרות העברית באירופה ובארץ-ישראל, ועל תפקידם של הטקסטים לילדים ולנוער בבניית [[זהות לאומית]]-תרבותית, ובבנייתה של תמונת עבר לאומית. מחקריה על החברה היהודית במרחב דובר הגרמנית ב[[תנועת ההשכלה היהודית|תקופת ההשכלה]] עסקו בתפקיד שמילאו הטקסטים לילדים ולנוער בבנייתו של [[הביטוס]] יהודי חדש, באימוץ המודלים של ה[[בורגנות]] הגרמנית, ובבניית ה[[רפרטואר]] התרבותי של יהדות גרמניה.
 
ספרה רחב ההיקף ''בנייתה של תרבות עברית'' (736 עמ'), שפרסמה כעורכת וכמחברת ראשית ב-1998, עוסק בהיסטוריה החברתית של התרבות העברית בארץ-ישראל. הספר הוא הכרך החמישי במסגרת הסדרה תולדות היישוב היהודי בארץ-ישראל מאז [[העלייה הראשונה]], שראתה אור מטעם [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]] ובשיתוף [[מוסד ביאליק]]. הספר הציע תיאור ראשון מסוגו של מכלול תהליכי הצמיחה וההתגבשות של הממסדים של התרבות של החברה היהודית בארץ-ישראל, והוא בוחן את הזיקה בין הקמתם לבין המעמד שכבשה לעצמה התרבות העברית במרכז סדר היום של הנהגת היישוב וה[[אליטה]] התרבותית.
שורה 28:
לצד ספר זה פרסמה שביט שורה של ספרים ומאמרים על בנייתה של התרבות העברית, ובהם ספרה ''החיים הספרותיים בארץ ישראל 1933-1910'' (1982). מחקר זה חשף, על סמך אלפי מכתבים פרטיים ותעודות שונות, פרקים לא ידועים בהפיכתה של ארץ-ישראל למרכז ההגמוני של הספרות העברית, וכן תיאר את המאבק הבין דורי על השלטת ה[[נורמה|נורמות]] ה[[מודרניזם|מודרניסטיות]] במרכז הזה.
 
גולת הכותרת של מחקרה בתחום ספרות הילדים הוא ספרה ,''Poetics of Children's Literature'' {{כ}}(1986) שנוסח מעובד שלו, ''מעשה ילדות'', ראה אור בעברית ב-1996. מחקר זה חילץ את ספרות הילדים מהמסגרת הפדגוגית הצרה שבה נדונה בדרך כלל, ודן בה בהקשרים תרבותיים רחבים. הישגו החשוב הוא העמדת מודל [[תיאוריהתאוריה|תיאורטיתאורטי]] הדן בתפקודה של ספרות הילדים כספרות כפולת-נמנעים – הילד כנמען רשמי, והמבוגר כנמען שתפקידו משתנה מתקופה לתקופה.
{{הערה|שם=LTR-רות|
Ruth B. Bottigheimer, ''Eighteenth Century Life''. Nov. 1993, 99.
שורה 154:
רשימות בעברית על '''עבר בלא צל''':
 
1. [[דניאל דגן]], "קונסנזוסקונצנזוס". ''הארץ'', מרץ 1988.
 
2. ליאור זלטין, "הגרמנים הטובים והיטלר הרשע". ''[[דבר השבוע]]'', 21.7.1995.
שורה 220:
* [https://www.youtube.com/watch?v=wnFUxGx4Gzw "ההיית או חלמתי חלום? " בכנס "לשון בונה אומה?"], בערוץ מחקר תרבות הילד והנוער
 
'''תכניותתוכניות רדיו''':
* [https://www.youtube.com/watch?v=WDAkre_r9Ic קובץ "12 סיפורים" מאת ויליאם פוקנר"], בערוץ הוצאת פן
* [https://glz.co.il/%D7%92%D7%9C%D7%A6/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9D-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4-%D7%96%D7%94%D7%A8-%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%98 המצאת הילדות: מבוא לילדות עם פרופ' זהר שביט], עם [[ליעד מודריק]], [[אוניברסיטה משודרת]], 24 באפריל 2018
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/זהר_שביט"