כסיסת ציפורניים – הבדלי גרסאות

קיימות מספר שיטות טיפול חלקן יעילות יותר וחלקן פחות

; כימיקל מריר: הטיפול הנפוץ והזול ביותר כרוך במריחת [[לק ציפורניים]] המכיל כימיקל מריר (בדרך כלל bitrex) המעורר דחייה בעת המגע עם הפה{{מקור}}. ברוב מוחלט של המקרים שיטה זו לא פותרת את הבעיה. כוסס כרוני מונע מדחף פנימי שלא נשלט על ידו, רוב מוחלט של הכוססים הכרוניים יתרגלו לטעם המר מהר מאוד והוא לא יהווה עבורם גורם מרתיע. שיטה זו מועילה בדרך כלל רק לאנשים שאינם כוססים כרוניים.

; בניית ציפורניים: הוספת שכבות חומר המבוסס [[אקריל]] להגנה והארכת הציפורן. בניית ציפורניים, ובמיוחד למצבי כסיסה, צריכה להיעשות על ידי מקצועית מוסמכת. כיוון שזהו התקן לא טבעי עבורן וגורם להגברת אי הנוחות, כוססות כרוניות בדרך כלל נושכות ופוגמות גם בציפורניים המלאכותיות, כך שלעיתים קרובות הנזק רב על התועלת.

; מריחת לק על הציפורן: מריחת [[לק ציפורניים|לק]] רגיל או לק על בסיס ג'ל יכולים להועיל במצבי כסיסה, אך עליהם להיעשות על ידי מקצועית מוסמכת כדי למנוע נזקים לציפורניים שממילא עדינות ורגישות. כמו בבניית ציפורניים, גם בפעולה זו כוססות עלולות לנשוך, לפגום ולקרוע את הציפוי מציפורניהן ובכך לגרום לנזק רב לציפורן ולרקמות הסובבות אותה.