מזומנים – הבדלי גרסאות

השימוש הנרחב במזומנים כחלק מ"ה[[כלכלה שחורה|כלכלה השחורה]]" הביא לחקיקתם של חוקים, במדינות שונות, המגבילים את השימוש במזומן.{{הערה|[https://ec.europa.eu/info/consultations/eu-initiative-restrictions-payments-cash_en EU initiative on restrictions on payments in cash], באתר [[הנציבות האירופית]]}} בישראל אישרה [[הכנסת]], במרץ 2018, [[חוק לצמצום השימוש במזומן]], הקובע שהחל מ-1 בינואר 2019, ב[[עסקה]] ש[[מחיר]]ה עולה על 11,000 [[ש"ח]] יאסר על [[עוסק]] לשלם או לקבל [[תשלום]] במזומן שגובהו עולה על 10% ממחיר העסקה או 11,000 ש"ח, הנמוך מבין השניים. בעסקה בין מי שאינם עוסקים, הסכום של 11,000 ש"ח במגבלה זו גדל ל-50,000 ש"ח.{{הערה|{{מעריב אונליין|ג'ון בן זקן|הכנסת אישרה: עסקאות במזומן - עד 11 אלף שקלים|business/economic/israel/Article-627570|13 במרץ 2018}}}} בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר:{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//20/law/20_ls1_312797.pdf הצעת חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ה-2015], ה"ח הממשלה 945 מ-22 ביולי 2015}}

:השימוש במזומן הוכר בארץ ובעולם כגורם המהווה את "הדלק" המניע את הכלכלה השחורה. "כלכלה שחורה" או "כלכלת צל" (shadow economy) מוגדרת כנתח מהפעילות הכלכלית שאינו מופיע בנתוני [[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]]. היא כוללת פעילויות והכנסות אשר מתבצעות מחוץ למסגרת החוקית של המדינה, מרביתן אינן מדווחות לרשויות במטרה להימנע מקיום החובות המוטלות על כלל האזרחים. הפעילות הבלתי חוקית המשויכת לכלכלה השחורה מגוונת וכוללת [[העלמת מס|העלמות מס]], פעילות פלילית, [[הלבנת הון]], מימון [[טרור]] וכיוצא באלה.

:כאמור, קיים קשר הדוק בין תופעת הכלכלה השחורה והלבנת ההון, לבין השימוש במזומן. קשר זה נובע מהיותו של המזומן אנונימי ומהקלות הרבה שבשימוש באמצעי תשלום זה, כך שמי שמעוניין יכול באמצעות השימוש דווקא במזומן, לפעול הרחק מעיניהן של רשויות המס ואכיפת החוק, והרחק מעיני המערכת הפיננסית המהווה שומר סף בכל הנוגע למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור.