ג'יימס בליין – הבדלי גרסאות

הרפובליקנים המשיכו לשלוט בקונגרס עד 1874, ובליין נבחר להיות יושב ראש הבית במשך שש שנים. האהדה כלפיו המשיכה לגדול, והרפובליקנים שהתנגדו לגרנט סימנו את בליין כמועמד במהלך [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1872|הבחירות לנשיאות ב-1872]]. בליין החליט לתמוך בגרנט, והצליח. האהדה של בליין זכתה להתנגדות מצד הדמוקרטים, והוא הואשם בקבלת שוחד מאיגודי הרכבות כדי להעניק להם חוזים מנופחים. בליין הכחיש כל מעורבות בנושא, ואיש לא הצליח להוכיח שהוא היה מעורב בכך. רפובליקנים אחרים כן נחשפו כמעורבים בעניין, כולל סגן הנשיא קולפקס.

 

 

=== תיקון בליין ===

בליין נכנס אל הבחירות ב-1876 כמועמד המוביל, אולם סיכוייו חוסלו לחלוטין בשל שערורייה. בפברואר, החלו שמועות לפיהן חברת [[יוניון פסיפיק]] שילמה לבליין 64,000 דולרים (שווה ערך למיליון וחצי דולרים היום) תמורת אגרות חוב, למרות שהאגרות לא היו שוות הרבה. המטרה הייתה לשחד אותו. בליין והחברה הכחישו את האישומים, ובליין טען שרכש אגרות חוב אך ורק ב[[מחיר השוק]]. הדמוקרטים בבית הנבחרים דרשו חקירה. העדויות תמכו בבליין עד ל-31 במאי, כשג'יימס מוליגן, רשם מ[[בוסטון]] שעבד אצל גיסו של בליין בעברו, העיד כנגד בליין, וטען שארגן את ההעברה ושהיו לו מכתבים שיוכיחו זאת. המכתבים הסתיימו בשורה "אנא שרוף את המכתב". כשהוועדה החוקרת יצאה להפסקה, בליין נפגש עם מוליגן בחדר המלון שלו, ולאחר מכן עזב עם המכתבים וסירב להחזיר אותם לוועדה.

 

 

=== אביר הנוצות ===