פדרסטיה ביוון העתיקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לעולה בקנה אחד
מ בוט החלפות: \1דייווי\2
שורה 93:
רק לעיתים נדירות מאוד בלבד מוצג או נרמז על מין אוראלי, וכאשר הוא נוכח, הוא מתואר כדבר שגורר תגובות הפתעה מצד המתבוננים. מספר מקורות אחרים מצביעים גם הם על כך שמין אוראלי היה אקט מבייש. בין אלו נמצא המשל של [[איזופוס]] אשר מספר על [[אייסכינה|אַיְסְכִינֵה]] (בושה) שהסכימה לחדור אל גוף האדם מאחור כל עוד [[ארוס]] לא יילך באותה דרך בעקבותיה, ובתנאי שתברח מיד אם יופיע ארוס{{הערה|ראו: [[ויקיפדיה:המקבץ השבועי/איזופוס ומשליו]]}}. מקורות ספרותיים מאוחרים יותר מעידים כי זה הפך נפוץ רק בסוף [[העת העתיקה]]. באופן דומה, רישומים [[אפיגרפיה|אפיגרפיים]] שונים, כגון הכתובות ה[[סנטוריני|סנטוריניות]], מוגדרים כעדות לכך שבמקומות אחרים זה כנראה היה מקובל יותר.
 
ק.ג'יי. דובר (K. J. Dover) טוען כי הארומנוס לא "אמור" היה לחוש תשוקה לאראסטס, כיוון שזה נחשב לא-גברי. עדות נוספת מהתקופה המאוחרת מראה כי בפועל (בניגוד לתאוריה) הייתה תשוקה הדדית. כפי שמציין תומאס האברד, בביקורת שלו כלפי הטענה של דיווידדייוויד הלפרין שנערים לא התגרו מינית, אגרטלים למיניהם אכן מראים כי נערים הגיבו לביטויים מיניים, ו{{ציטוטון|גיפוף איברו של נער (בהשוואה לאריסטופאנס, ציפורים 142) היה אחת מצורות החיזור הנפוצות ביותר שצוירו על אגרטלים. איזו תכלית יכולה הייתה להיות לפעולה זו אלא אם מאהבים הפיקו למעשה הנאה מלחוש ולהתבונן באיברו המתפתח של הנער מתעורר ומגיב למגע ידיהם?}} {{דרוש מקור}}
 
נושא הדדיות התשוקה הייתה נקודה לדיון גם בעת העתיקה. בעוד שהתפקיד הפאסיבי נחשב בעייתי, משיכה לגברים נתפשה לעיתים קרובות כסמל לגבריות, ונערים אשר חיפשו את חברתם ואת חיבתם של גברים במידה הגדולה ביותר נחשבו כבעלי הסיכוי הגבוה ביותר להצליח בחיים.