הבדלים בין גרסאות בדף "פקודת מניעת טרור"

מ
הפקודה נחקקה על ידי [[מועצת המדינה הזמנית]] ב-[[23 בספטמבר]] [[1948]], בעקבות רציחתו ב[[ירושלים]] של המתווך מטעם ה[[או"ם]], [[הרוזן ברנדוט]] ב-[[17 בספטמבר]], שיוחסה ל[[לח"י]]. שלושה ימים לאחר הרצח הותקנו '''תקנות שעת חירום למניעת טרור, תש"ח-1948''', ולאחר שלושה ימים נוספים הן הוחלפו בפקודת מניעת טרור. בעקבות חקיקת הפקודה הוכרזו [[לח"י]] ו[[חזית המולדת]] כ[[ארגון טרור|ארגוני טרור]] ונעצרו כ-200 איש, בהם אחד משלושת ראשי הלח"י, [[נתן ילין מור]].
 
במכתב אל [[בכור-שלום שטרית]], שהיה אז שר המשטרה, מחו [[מנחם בגין]] ו[[יעקב מרידור]] על התקנות. הם טענו שהן פוגעות בזכויות אדם וזכויות אזרח וכי יש לפעול לביטולן. {{הערה|[http://www.archives.gov.il/archives/#/Archive/0b0717068002cdb7/File/0b0717068089ea2d מכתב של תנועת החירות במסמך "עצורים עברים"], התקבל בתאריך 17.11.1948}}
 
עד שנת [[1980]] היו כל הסמכויות על פי הפקודה נתונות לשלטונות [[צה"ל]] ול[[שר הביטחון]], ואלו שמשו כמוציאיו לפועל של החוק. בשנת [[1980]] התקבל חוק לתיקון פקודת מניעת טרור, תש"ם-1980, שהעביר את הסמכויות על פי הפקודה ממערכת בתי הדין הצבאיים ושר הביטחון, למערכת בתי המשפט האזרחיים ול[[שר המשפטים]].