אלוף בן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
מ בוט החלפות: \1דייווי\2
שורה 26:
החל לעבוד ברשת המקומונים "[[העיר]]" ב-[[1986]], אז [[עיברות|עיברת]] את שם משפחתו מבומשטיין לבן. בתקופת עבודתו ב"העיר" הפכה כתבה שלו, שנאסרה לפרסום על ידי הצנזורה, על חילופים צפוים בראשות [[המוסד]] לבסיס ל[[בג"ץ שניצר נגד הצנזור הצבאי הראשי]]. בין שאר הכתבות שפרסם ב"העיר" ניתן למנות את התחקיר הראשון על הונאת "הפנסיה הגרמנית",{{הערה|{{TheMarker|יסמין גואטה|מת עו"ד ישראל פרי שהורשע בגניבת כספי עתק מכספי הפנסיה הגרמנית|law/1.2594568|19 במרץ 2015}}}} את הראיון הראשון עם [[עמוס לוינברג]], קצין המודיעין שנשבה במוצב החרמון ומסר לשוביו הסורים את סודות רבים, סיפור גירוש ערביי [[אל-מג'דל (אשקלון)|מג'דל]] (אשקלון) בשנת 1950 ותחקיר על הפיכתו של [[הוועד למען החייל]] לארגון כלכלי שמספק שירותים ל[[צה"ל]].
 
בשנת [[1989]], עבר לעיתון "[[הארץ]]", שם פרסם זמן קצר לאחר מכן את פרשת השחיתות של תא"ל [[רמי דותן]] מחיל האוויר. בן עבד בעיתון במגוון תפקידים, בהם עורך לילה, כתב תחקירים, ראש מערכת החדשות וכתב לענייני ביטחון. משנת 1993 עד תחילת 1997 היה כתב מדיני, אז התמנה לראש מערכת החדשות, ושב לתפקיד כתב מדיני ביוני 1999, תפקיד אותו מילא עד סוף שנת 2007. ככתב מדיני סיקר שישה ראשי ממשלה, את [[תהליך השלום הישראלי-פלסטיני|תהליכי השלום עם הפלסטינים]], [[יחסי ישראל-סוריה|סוריה]] ו[[יחסי ירדן-ישראל|ירדן]], [[האינתיפדה השנייה]], [[תוכנית ההתנתקות|ההתנתקות מעזה]], [[מלחמת לבנון השנייה]] ותוכנית השלום של [[אהוד אולמרט]]. בן צפה את כישלון [[ועידת קמפ דייוויד (2000)|פסגת קמפ-דיווידדייוויד]] בטור שפרסם ביולי 2000 ערב פתיחתה, אך הודה בטעותו על שלא זיהה את התפנית בעמדתו של אריאל שרון לפני שהודיע על תוכנית ההתנתקות.{{הערה|{{העין השביעית|אלוף בן|איך החמצתי את תוכנית ההתנתקות|22523|1 בנובמבר 2004}}}}
 
בשנת 2008 זכה ב"מלגת שיף" כחוקר ב[[המכון למחקרי ביטחון לאומי|מכון למחקרי ביטחון לאומי]].