ג'ון ברקינרידג' (סגן נשיא) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה, replaced: הועידה ← הוועידה (3)
מ בוט החלפות: \1דייווי\2
שורה 147:
ברקינרידג' לא נכח בוועידה הדמוקרטית הלאומית ב-1860, אבל הנחה את תומכיו לא לתמוך בו כל עוד ג'יימס גות'רי, גם הוא מקנטקי, נשאר מועמד. במהלך 57 סיבובים, שמר דאגלס על המספר הגדול ביותר של הקולות, אולם לא השיג רוב. גות'רי נשאר במקום השני. הוועידה התפזרה והתכנסה שוב ב[[בולטימור]] ב-18 ביוני.
 
הצירים הדרומיים, שעזבו את הוועידה בגלל חוסר רצונה של המפלגה לכלול חוקי עבדות במצע שלה, לא הגיעו לוועידה. הצירים מאלבמה ומלואיזיאנה הוחלפו בתומכי דאגלס, וכך הוא נבחר. הצירים המוחים התכנסו כעבור חמישה ימים בבולטימור, והעניקו תמיכה לברקינרידג' פה אחד. למרות שדאג למצב המפלגה, הסכים ברקינרידג' להיות המועמד. באוגוסט, הסנאטור ממיסיסיפי, [[ג'פרסון דיוויסדייוויס]], ניסה לפשר בין דאגלס, ברקינרידג' וג'ון בל, שהיה מועמד מפלגת האיחוד החוקתי, כדי שיפרשו לטובת מועמד פשרה. ברקינרידג' ובל תמכו בכך, אולם דאגלס לא הסכים לוותר.
 
רבים ידעו שברקינרידג' טען שפרישה מהאיחוד היא חוקית, והאשימו אותו בניסיון לפרק את האיחוד. הוא טען שהוא אזרח אמריקני, ושמעולם לא חשב על דבר פרט לחוקה ולאיחוד. הוא לא זכה לתמיכה בצפון, אולם המדינות הדרומיות תמכו בו במובהק. דבר זה היה מעניק לו רק 120 מתוך 303 קולות, אולם כדי לזכות בצפון, היה עליו להתנתק מהדרום, וכך יפסיד אותו לבל. תומכי ברקינרידג' האמינו שהסיכוי היחיד שלהם היה שבית הנבחרים יכריע בבחירות. היה עליו לזכות בעוד שתי מדינות, ולנצח את לינקולן, שציפו שיזכה ב-15 מדינות.
שורה 188:
===החזית המזרחית===
[[קובץ:John C. Breckinridge CSA cropped.jpg|ממוזער|שמאל|200px|ברקינרידג' כגנרל]]
ב-15 בדצמבר 1863, פרש ברקינרידג'. בפברואר 1864, נשיא הקונפדרצייה, [[ג'פרסון דיוויסדייוויס]], מינה אותו לגנרל בחזית המזרחית והפקיד אותו על כוחות הקונפדרציה ב[[עמק שיננדואה]].
 
ב-5 במאי, ציווה הגנרל [[רוברט לי]] על ברקינרידג' לפקד על מתקפה כנגד הכוחות הפדרליים בווירג'יניה. עם 4,800 אנשים, ניצח ברקינרידג' ב[[קרב ניו מרקט]] ב-15 במאי. האהדה כלפיו חזרה. לאחר מכן הצליח לנצח ב-24 ביולי בקרנסטאון. הקונפדרצייה החלה לפלוש צפונה. מעט לאחר מכן, עמד בראש כוח הגיבוי לכוחותיו של לי ב[[קרב קולד הרבור]], והאט את התקדמות כוחות גרנט. כוחותיו בלמו התקפה מצד האיחוד. הוא נפצע כשכדור תותח פגע בסוסו. הוא עדיין לא יכול היה ללכת כשמונה לפקד על ניצולי הקונפדרצייה. לאחר מכן הוביל את חייליו ל[[לינצ'בורג]], וירג'יניה, והצליח להשיג תגבורת ולנצח בקרב.
שורה 209:
ב-18 באפריל, שמע על [[רצח לינקולן]] שקרה ארבעה ימים לפני כן. ברקינרידג' טען שהדרום איבד את ידידו הטוב ביותר.
 
בקרוליינה הדרומית, ברקינרידג' הצליח לשכנע את דיוויסדייוויס שאין תקווה בהמשך הלחימה. הוא היה האחראי למטבעות זהב בשווי 150,000 דולר- שארית האוצר של הקונפדרצייה. הוא נסע דרומה, וחיילים שליוו אותו דרשו תשלום ואיימו לחלק את הזהב ביניהם. ברקינרידג' שכנע אותם לא לעשות זאת ושילם להם את שכרם. הם סירבו להמשיך ללוות אותו, והוא הגיע לוושינגטון ב-4 במאי. לאחר ששילם קצת חשבונות, הפקיד את שאר הכסף בבנקים, ופירק את מחלקת המלחמה.
 
==בריחה וגלות==
ב-5 במאי, ברקינרידג' שחרר את רוב מלוויו, ונותר עם קבוצת תומכים קטנה מקנטקי בפיקודו של בן דודו. מתוך חשש מהאשמתו בבגידה במדינה ביקש לצאת את גבולות המדינה. ב-11 במאי הגיע לג'ורג'יה, ונשאר שם כמה ימים. לאחר שדיוויסשדייוויס נתפס, ברקינרידג' היה תומך הקונפדרצייה הבכיר ביותר שעוד הסתובב חופשי. הוא עזב את ג'ורג'יה עם בנו קבל, עוזריו ומשרתו. ב-15 במאי הגיע ל[[פלורידה]], ויחד עם קצין בצי הקונפדרצייה, החליט לברוח אל [[איי בהאמה]]. בנו היה אלרגי ליתושים, ולכן ברקינרידג' הורה בפניו להסגיר את עצמו לקצין הקרוב ביותר.
 
[[קובץ:Breckinridge-boat-hijack.jpg|ממוזער|שמאל|ימין|alt=Men in a smaller boat hold two men in a larger boat at gunpoint|תומכיו של ברקינרידג' משתלטים על סירה]]