בית השבעה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כובש המלפפונים (שיחה | תרומות) מ לא השם הנכון |
מ בוט החלפות: הליכוד |
||
שורה 3:
==ישוב המתחם==
ב-[[1968]] התיישבו במתחם שבע משפחות יהודיות. ההתיישבות נחשבת לאחת האכלוסים היהודיים הראשונים ב[[מזרח ירושלים]]. בתקופה זאת התגוררו כבר מספר משפחות יהודיות נוספות בבתים שכורים בתחומי [[שועפאט]] ובית חנינא, אולם הבניין הזה היה הגדול והמאוכלס ביותר מביניהם.
בערב [[חגי ישראל ומועדיו|חג]] ה[[שבועות]] בשנת 1968, כשנה לאחר כיבוש [[מזרח ירושלים]] ואזור יהודה ושומרון על ידי [[ישראל]] ב[[מלחמת ששת הימים]], איתרו את המבנה חמש משפחות שהיו מיוצאי הארגונים [[ברית החשמונאים]] ו[[לח"י]]. הבניין, שהיה לפני סיום בנייתו עם פרוץ מלחמת ששת הימים, היה בבעלות אחד מבני משפחת אל-כורד שהתגורר ב[[כווית]] ועל כן הבניין הוכרז כ"רכוש נטוש". בנייתו הסתיימה במימון הרשות לנכסי נפקדים והוא הושכר לשבע משפחות המתיישבים היהודים (ברמץ, אייכנבאום, בן דב, גרינברג, צור, יכין וניניו). המבנה נמצא בסמוך למקומה של ה[[מושבה]] [[נווה יעקב (מושבה)|נווה יעקב]] ("כפר עברי").{{הערה|שם=ברמץ|שרה ברנע, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/851/592.html סוף עונת החשמונאים], 9 בפברואר 2009, אתר [[nrg]]}}, שתושביה נסוגו ממנה באישון לילה ב[[מלחמת השחרור]]. כעבור כעשר שנים, לאחר עליית
עד להקמת שכונת [[נווה יעקב]], בית השבעה היה הבית הצפוני ביותר בירושלים שבו התיישבו יהודים לאחר מלחמת ששת הימים. ההתיישבות במבנה תרמה להחלטתו של ראש הממשלה דאז, [[לוי אשכול]], שביקר במקום, לבנות את שכונת נווה יעקב. דבר שנעשה בתחילת שנות השבעים.{{הערה|1=מתוך [http://www.amana.co.il/Index.asp?ArticleID=336&CategoryID=120&Page=1 דברים לזכרה של רחל ענבר], מהמתיישבות הראשונות במקום. "אמנה", גיליון 20}}
| |||