פרקריה – הבדלי גרסאות

היו איכרים שבבעלותם הייתה חלקת אדמה העוברת בירושה (אלודיום) אבל האדמה, בגלל ניצול יתר איבדה מפריונה ולא כילכלה יותר את המחזיק בה או שעקב פיצולים חוזרים ונשנים הנובעים מהורשת האדמה למספר יורשים הפכה לקטנה מכדי לפרנס משפחה. במקרה כזה היה יכול האיכר לוותר על האדמה לטובת בעל הווילה ולקבל ממנו כפרקריה חלקת אדמה פורייה יותר או גדולה יותר בחלק אחר של הנחלה.

 

 

במשך הזמן, עם הפיחות במעמדם של האיכרים החופשיים והבאתם למעמד של צמיתים, גם איכר שהאלודיה שלו הפכה לפרקריה היה חייב בדמי חכירה ובנוסף על כך בשירותי עבודה. הן ימי עבודה לטובת הכלל (למשל תיקון דרכים) והן עבודה באדמות האדון (דומינוס) או עשיית חפצים או תיקונם בעבור האדון.