תוכנית מיר ומעבורות החלל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
CalBaker (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ בוט החלפות: \1דייווי\2
שורה 33:
[[קובץ:Shuttle-Mir Astronauts.jpg|250px|ממוזער|שמאל|שבעת האסטרונאוטים ששהו במיר לפרקי זמן ארוכים.]]
===צוותים===
בנוסף לטיסות המעבורות אל מיר, כללה התוכנית את שהייתם של 7 אסטרונאוטים בתחנה לפרקי זמן ארוכים. שבעת האסטרונאוטים שנבחרו: [[נורמן ת'אגרד]], [[שאנון לוסיד]], [[ג'ון בלאהא]], [[ג'רי ליננג'ר]], [[מייקל פואייל]], [[דיווידדייוויד וולף]] ו[[אנדי תומאס]], הוטסו כל אחד בתורו אל [[עיר הכוכבים]], [[רוסיה]], שם עברו אימונים בהיבטים שונים על פעילות תחנת החלל מיר ופעילות חללית הסויוז ששימשה ככלי התחבורה המאויש היחיד אל התחנה (לפני משימות מעבורות החלל אל התחנה). האסטרונאוטים התאמנו גם בביצוע [[הליכת חלל|הליכות חלל]] מחוץ למיר וקיבלו שיעורים בשפה ה[[רוסית]], בה דיברו עם הקוסמונאוטים ועם מרכז הבקרה הרוסי.{{הערה|שם=ה7}} מלבדם טסו במעבורות במסגרת התוכנית עוד כ-35 אסטרונאוטים.
 
בתוכנית לקחו חלק באופן פעיל 18 קוסמונאוטים בשירות סוכנות החלל הפדרלית של רוסיה, אך רק תשעה מתוכם טסו במעבורות האמריקאיות, בעוד השאר ביצעו את חלקם בתוכנית בחלליות סויוז. התשעה שטסו במעבורות הם: [[סרגיי קריקאליוב]], [[אנטולי סולבייב]], [[ניקולאי באדרין]], [[גנאדי סטרקאלוב]], [[ולדימיר דזורוב]], [[יילנה קונדקובה]], [[ולדימיר טיטוב]], [[סאליזן שאפירוב]] ו[[ואלרי ריומין]]. קוסמונאוטים אלו עברו אימונים ב[[מרכז החלל ג'ונסון]] ב[[יוסטון]], [[טקסס]], כהכנה לטיסתם במעבורות.{{הערה|[http://spaceflight.nasa.gov/history/shuttle-mir/people/p-cosmo-main.htm shuttle-mir - cosmonauts]}}{{הערה|שם=וא1|[[:en:List of Mir Expeditions|List of Mir Expeditions]]}}{{הערה|שם=וא2|[[:en:List of human spaceflights to Mir|List of human spaceflights to Mir]]}}
שורה 109:
 
[[קובץ:Mir (STS-86).jpg|200px|ממוזער|שמאל|מיר כפי שצולמה מחלון מעבורת החלל אטלנטיס בעת משימת STS-86. ניתן לראות חלק מיחידות המעבדה וחללית סויוז המעוגנת בה.]]
לאחר אירועים חמורים אלו שקלו בקונגרס האמריקאי ובנאס"א להפסיק את התוכנית מחשש לבטיחות האסטרונאוטים, אך מנהל נאס"א [[דניאל גולדין]] החליט להמשיך בתוכנית,{{הערה|שם=ה7}} והמשימה הבאה - [[STS-86]] - שוגרה ב-[[25 בספטמבר]] 1997 והביאה לתחנה את מחליפו של פואייל - דיווידדייוויד וולף.
 
משימת STS-86 הייתה משימת העגינה השביעית במיר, והאחרונה ל-1997. בעת שהייתה של האטלנטיס בתחנה ביצעו הקוסמונאוט [[ולדימיר טיטוב]] והאסטרונאוט [[סקוט פרזינסקי]] (שניהם מצוות המעבורת) את הליכת החלל המשותפת הראשונה לארצות הברית וריסיה במהלך משימת מעבורת, והראשונה במהלכה לבש קוסמונאוט רובי חליפת חלל אמריקאית. במהלך הליכת החלל, שנשכה 5 שעות, הם התקינו כיסוי במשקל 55 ק"ג ללוח הסולארי של מודול העגינה, לכל ניסיון עתידי לתיקון הדליפה ב"ספקטר". המשימה החזירה לכדור הארץ את פואייל יחד עם ניסויים ורכיבים שונים, והביאה במקומו את דיווידדייוויד וולף. וולף יועד במקור להיו האסטרונאוט האמריקאי האחרון שישהה במיר, אך נבחר להחליף את האסטרונאוטית [[וונדי לורנס]], שלא התאימה לדרישות המשימה החדשות, שהשתנו לאחר התאונה שעברה התחנה. הכללים החדשים דרשו שכל איש צוות בתחנה יהיה כשיר לצאת להליכת חלל מהתחנה, ומכיוון שלא היו חליפות חלל שהתאימו ללורנס, היא הוחלפה בוולף (לורנס בכל זאת טסה במשימת STS-86 כמומחית משימה).{{הערה|שם=ה15}}{{הערה|Jim Dumoulin (June 29, 2001). {{כ}}[http://science.ksc.nasa.gov/shuttle/missions/sts-86/mission-sts-86.html "STS-86 Mission Summary"].{{כ}} NASA. Retrieved March 30, 2007.}}
 
[[קובץ:STS-91 Landing.jpg|200px|ממוזער|ימין|נחיתת המעבורת דיסקברי ממשימת [[STS-91]] עם סיום המשימה האחרונה בתוכנית מיר והמעבורות.]]