הרפורמציה באנגליה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{קצרמר|\1|\2}}, כנסייה
מ בוט החלפות: \1מיסים
שורה 4:
אירועים אלו היו מקושרים בחלקם לתהליך אירופאי רחב יותר שנקרא [[הרפורמציה הפרוטסטנטית]], שהייתה [[תנועה פוליטית]] ודתית אשר השפיעה על מנהגי ה[[נצרות]] ברחבי [[אירופה]] במהלך תקופת קיומה. גורמים רבים תרמו לתהליך הרפורמציה באנגליה בפרט ובאירופה בכלל: דעיכת ה[[פיאודליזם]] ועליית ה[[לאומיות]], עלייתו של [[המשפט המקובל]], המצאת [[מכונת דפוס|מכונת הדפוס]] והפצתו המתגברת של ה[[תנ"ך]], הפצתם של ידע ורעיונות חדשים בין המלומדים והמעמדות ה[[אצולה|גבוהים]] וה[[המעמד הבינוני|בינוניים]]. אך שלביה השונים של הרפורמציה באנגליה (שהתפשטה גם ל[[אירלנד]] ו[[ויילס]]), הונעו בעיקר משינויים במדיניות הממשלה והסתגלות הדרגתית של דעת הקהל אליה.
 
תחילתה של הרפורמציה האנגלית התבססה על רצונו של [[הנרי השמיני, מלך אנגליה]] לבטל את נישואיו, ולפיכך הייתה הרפורמציה יותר לעניין פוליטי מאשר לוויכוח [[תאולוגיה|תאולוגי]]. מציאות הפערים הפוליטיים המשמעותיים בין [[רומא]] לאנגליה היוותה מצע להתפתחותם של ויכוחים תאולוגיים חדשים. לפני תחילתה של הרפורמציה ה[[דוקטרינה]] נקבעה על ידי האפיפיור והכנסייה הקתולית על פי ה[[משפט קאנוני|משפט הקאנוני]], [[מסיםמיסים|מיסי]] הכנסייה שולמו ישירות לרומא והאפיפיור היה הפוסק העליון לגבי מינוי ה[[בישוף|בישופים]]. ההתפלגות מרומא הפכה את השליט האנגלי למושל העליון של הכנסייה האנגליקנית על פי שורת חוקים שחוקק הפרלמנט בין 1532 ל-1534, ביניהם "[[חוק העליונות הראשון|חוקי העליונות]]", כך שהכנסייה האנגליקנית הפכה לכנסיית המדינה. המלוכה הפכה להיות הסמכות הסופית בסכסוכים דוקטרינריים ומשפטיים, הבעלים של הכנסות הכנסייה והפוסקת לגבי מינוי הבישופים.
 
מבנה ותאולוגיית הכנסייה הפכו לנושא מחלוקת חריף בין אנשי הדת והשלטון באנגלייה למשך דורות רבים. ויכוחים אלו נסתיימו עם [[המהפכה המהוללת]] בשנת [[1688]], שלאחריה נוסדו חוקי הכנסייה. לאחר המהפכה המהוללת נותרו באנגליה מספר כנסיות קתוליות, נאמנות לאפיפיור, שחבריהן סבלו מהגבלות אזרחיות שהוסרו עם הזמן ומוסדותיהן הוצאו מהחוק עד [[המאה ה-19]].