נתן יהודה ברכר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: תל אביב |
|||
שורה 7:
נתן ברכר היה מהפעילים המרכזיים בתנועת '[[חיבת ציון]]' בוולוצלאווק וסביבתה, ולימים השתתף בפעילות ה[[קונגרס הציוני|קונגרסים הציוניים]] הראשונים בהנהגת [[בנימין זאב הרצל]]. בשלב מסוים הועתקה פעילוּתו מהעשייה במסגרת העירונית לדרג הלאומי בחוגו של [[מנחם אוסישקין]]. בתחילת ה[[העלייה השנייה|עלייה השנייה]] החליטו שרה ונתן ברכר להגשים את חזונם הציוני ולעלות ארצה. הבן הבכור, ישראל בן ה-11, נשלח ארצה כ'חיל חלוץ' משפחתי, כמקובל בשנים ההן, והחל ללמוד בשנת [[1906]] במחזור השני ב[[גימנסיה הרצליה|גימנסיה 'הרצליה]]'. ככל 'ילדי החוץ' שהגיעו ללא הוריהם התגורר בפנימייה ליָד הגימנסיה.{{הערה|ד"ר ברוך בן-יהודה, סיפורה של גימנסיה הרצליה, תל אביב: הוצאת גימנסיה הרצליה, תש"ל (1970), עמ' 512, 641 706.}}
[[קובץ:Letter by Nathan Bercher.jpg|ממוזער|מכתב שכתב נתן יהודה ברכר]]
בשנת [[1908]] עלתה משפחת ברכר ארצה והתגוררה בשכונת [[נווה שלום (שכונה)|נווה-שלום]], שקדמה ל[[תל
ברכר נאלץ לשוב לשליחותו ב[[אודסה]], בתקופת כהונתו של אוסישקין בנשיאות הוועד ליישוב ארץ ישראל. הוא עבד שם בהוצאה לאור 'מוריה' שהקים [[חיים נחמן ביאליק]], ובשליחותו יצא להפצת רעיון התחייה הלאומי והספרות הציונית בקהילות ישראל ברחבי פולין, אוקראינה ורוסיה. הוא היה נואם ('מגיד') ציוני שהתמסר להטפת הרעיון הציוני, והצליח במשימתו בכישרון ובדבֵקות. ברכר השתתף בוועידת '[[חובבי ציון]]' (האסֵפה הכללית השמינית של 'חברת התמיכה לבני-ישראל עובדי-אדמה ובעלי-מלאכה בסוריה ובארץ ישראל') באודסה בשנת תרע"ב (1912), במחיצת אוסישקין, ביאליק, [[יהודה לייב פישמן מימון|הרב יהודה לייבּ פישמן-מימון]], [[מנחם שינקין]] ועוד.{{הערה|אריה צנציפר (רפאלי), פעמי הגאולה: ספר הציונות הרוסית מראשית 'חיבת ציון' עד מהפיכת 1917, תל אביב: הוצאת נ. טברסקי, תשי"ב (1951), עמ' 85.}}
| |||