הבדלים בין גרסאות בדף "ג'יימס סקאלין"

נוספו 4 בתים ,  לפני שנתיים
מ
בוט החלפות: \1מיסים
מ (הסרת קטלוג כפול בין קטגוריה:אישים במאה ה-20 וקטגוריות בנות שלה (תג) (דיון))
מ (בוט החלפות: \1מיסים)
 
==ראש ממשלה==
סקאלין הגיע ל[[קנברה]] לאחר הניצחון הגדול בתולדותיה של מפלגת הלייבור מאז הקמתה. עם זאת, היו במפלגה אינטרסים מנוגדים ודמויות מגוונות, החל מסוציאליסטים רדיקלים מהאזורים העירוניים ועד לפוליטיקאים כפריים מקצועיים. ממשלת סקאלין ביטלה במהירות כמה מהצעדים שננקטו על ידי ממשלתו של ברוס כמו השינויים שבוצעו במוסד הבוררות והנהגתם של אימוני חובה צבאיים. סקאלין החליט גם לא להעביר את מגוריו למעון ראש הממשלה הרשמי (The Lodge), שבנייתו הושלמה שנתיים קודם לכן, בציינו שזה מהווה בזבוז מיותר של כספי משלמי המסיםהמיסים.
 
אך עד מהרה תוסב תשומת הלב של הממשלה החדשה למצב הכלכלי. ביום הגעתו של סקאלין ל[[קנברה]] פרסם העיתון "סידני מורנינג הרלד" ידיעה על הפסדים גדולים ב[[הבורסה לניירות ערך בניו יורק|בורסה לניירות ערך בניו יורק]]. ב-[[24 באוקטובר]], יומיים בלבד לאחר שממשלתו של סקאלין הושבעה, החלו להגיע לאוסטרליה הידיעות על [[יום חמישי השחור]]. ההשלכות הצפויות של אירועים אלה על הכלכלה האוסטרלית לא היו ידועים עדיין אז, שכן מצב הכלכלה כבר היה אז בכי רע, אך האותות להגעתו של המשבר הכלכלי כבר היו שם. שלושה מתוך ארבעת התקציבים שקדמו לשנה זו התבססו על פיגור משמעותי בהחזר הלוואות ממקורות חוץ וערכו של החוב הלאומי של אוסטרליה החל לרדת בשווקים העולמיים. שנים קשות עבור המגזרים התעשייתיים והחקלאיים הפכו את הבעיה למורכבת עוד יותר, אך הנתון המדאיג ביותר היה שיעור האבטלה שעמד בסופה של שנת [[1929]] על 13%. בעיה נוספת הייתה ירידה בהיקף סחר החוץ של אוסטרליה. מחירי הצמר והחיטה, שני ענפי הייצוא העיקריים של אוסטרליה, ירדו בכמעט שליש במהלך אותה שנה. עם גידול בחובות ועם ירידה ביכולת לשלם אותם, עמדה אוסטרליה בתחילתו של משבר כלכלי קשה עם תחילת כהונתו של סקאלין כראש ממשלה.
כשהחובות בעלייה וכשהמצב החמיר, נקטו סקאלין ותאודור בצעדים חדשים בניסיון לשנות את הדרך בה התקדמה המערכת הכלכלית. הם פנו הן לציבור האוסטרלי והן לשווקים העולמיים, לתת אמון ב[[איגרת חוב|איגרות החוב]] הממשלתיות. מסע תעמולה שנקרא "גדלו יותר חיטה" (Grow More Wheat) הושק ב-[[1930]] ומטרתו הייתה לעודד את החקלאים להגדיל את היבולים ולנסות לשפר את מצב הגרעון המסחרי של אוסטרליה, למרות שבסופו של דבר לא הצליח סקאלין לשכנע את הסנאט או את ה-Commonwealth Bank לתמוך בתוכנית על ידי הבטחת מחירים. באותה תקופה הגיע שיעור האבטלה לשיא של 14.6% ברבעון הראשון של 1930. הבטחת הבחירות של סקאלין ל[[דמי אבטלה]], הייתה בדיון באותה תקופה, אך התחזיות הקשות על מצבה הכלכלי של הממשלה מנעו את קיומה של ההבטחה. סקאלין הציע שינויים משמעותיים לשינוי תהליכי תיקון החוקה: הרחבת סמכויות הממשלה הפדרלית בתחומי המסחר והתעשייה ופיצולו של ה-Commonwealth Bank לשני גופים. הסנאט עצר את שתי ההצעות או שינה אותן לבלתי היכר. בשלב זה עמד על הפרק פיזור של שני בתי הפרלמנט, למרות שמסיבות שונות, מעשיות ופוליטיות, סקאלין לא נקט בצעד זה. ביוני 1930 נאלץ תאודור להתפטר לאחר שנמתחה עליו ביקורת על ידי הוועדה המלכותית שחקרה את השערוריה הידועה כפרשת מונגנה, שבמסגרתה היה תאודור מעורב במעשי שחיתות בתקופת כהונתו כראש ממשלת קווינסלנד. סקאלין לקח על עצמו את תפקיד שר האוצר עד לשובו של תאודור מקווינסלנד, שנסע לשם כדי להתמודד עם ההאשמות והוא נאלץ להגיש את תקציב 1930 בעצמו.{{הערה|1=[http://archive.treasury.gov.au/documents/1846/PDF/09_James_Scullin_depression_treasurer.pdf "James Scullin: Depression Treasurer". Canberra, ACT: Treasury of Australia. Retrieved 6 December 2012.]}}
 
על רקע השערורייה הפוליטית, התקציב, שכלל העלאת מסיםמיסים, קיצוצים בהוצאות, ועדיין לא שיפר את המצב, זכה לאהדה מועטה ביותר בכל המגזרים בציבור. יתר על כן, התקציב היה אופטימי מדי, שכן רמת ההכנסות המשיכה לשקוע והגרעון עלה. באוגוסט [[1930]], התקיימו פגישות שבהן דרשו גיבסון ונימייר קיצוצים נוספים בהוצאה הממשלתית. נימייר, נציגו של [[בנק אנגליה]], הגיע לאוסטרליה כדי להשגיח על התנאים הפיננסיים בשמם של נושי החובות ושיגר דוח עגום שעל פיו "האשראי האוסטרלי בשפל, שפל נמוך עוד יותר מאלה של שאר הדומיניונים" ואם לא ינקטו צעדים משמעותיים, מובטחת התמוטטות כלכלית. גיבסון תמך בדעתו וכיושב ראש מועצת המנהלים של ה-Commonwealth Bank הייתה לו את הסמכות לא לאשר את ההלוואות שלקחה הממשלה לממן את התקציב מבלי שיבוצעו קיצוצים בתקציביהן של הממשלה הפדרלית ושל ממשלות המדינות. לאחר פגישה של סקאלין עם ראשי ממשלות המדינות, הוסכם על קיצוצים ניכרים בתקציב, למרות התנגדות לכך במפלגת הלייבור.
 
בשיאו של המשבר, הוחמר המצב עקב החלטתו של סקאלין לנסוע ל[[לונדון]] כדי להשיג מימון חרום ולהשתתף בוועידה האימפריאלית. בזמן שהותו בלונדון, הצליח סקאלין להשיג הלוואות עבור אוסטרליה בריבית מופחתת. הוא גם נחל הצלחה בשיכנוע [[ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת|המלך ג'ורג' החמישי]] למנות את סר [[אייזק אייזקס]] לתפקיד [[המושל הכללי של אוסטרליה]] (הראשון שנולד באוסטרליה והיהודי הראשון בתפקיד זה), למרות התנגדותו האישית של המלך למינוי והתנגדותם של חוגי הממשל בבריטניה ושל האופוזיציה באוסטרליה, שתקפה את המינוי כנטייה [[רפובליקניזם|רפובליקנית]]. במקביל היה באוסטרליה ואקום שלטוני, עקב היעדרותו של סקאלין במשך כל המחצית השנייה של [[1930]] וג'יימס פנטון (כראש ממשלה בפועל) ו[[ג'וזף ליונס]] (כשר האוצר בפועל), נשאו בינתיים באחריות על ענייני הממשלה. הם עמדו על כך שתנוהל מדיניות [[דפלציה|דפלציונית]] ועוררו בכך התנגדות בחוגי מפלגת הלייבור. כשהתקשורת עם סקאלין השוהה בלונדון, נוהלה באמצעי המסורבל של [[מברק]]ים, חש סקאלין שאין לו ברירה אלא להסכים עם ההמלצות של יועציו הכלכלים, ובתמיכתם של ליונס ופנטון, שיש לבצע קיצוצים רחבים בהוצאה הממשלתית, למרות הנזק שצעדים כאלו יחוללו לבסיס התמיכה במפלגת הלייבור. אחדות המפלגה החלה להסדק והפער בין האגפים המתונים והרדיקלים של המפלגה החל לגדול.