הבדלים בין גרסאות בדף "קודשי קודשים"

מ
**'''מקום האכילה''' - קדשי קדשים שנאכלים הם רק [[העזרה|בעזרה]] בניגוד לקדשים קלים שנאכלים בכל ירושלים{{הערה| {{רמב"ם||מעשה הקרבנות|י|ה|ללא=שם}} }}.
**'''זמן האכילה''' - זמן האכילה של קודשי קדשים הנאכלים הוא יום ולילה (יום השחיטה, והלילה שלאחריו) מלאחר השחיטה, (גם [[קורבן תודה]], נאכל ליום ולילה). לעומת שאר הקדשים הקלים שזמנם שני ימים ולילה(חוץ מ[[קורבן פסח]], שנאכל רק בלילה שלאחר הקרבתו).
*'''זמן ה[[מעילה (הלכה)|מעילה]]''' - בקודשי קודשים נחשב כמועל בקודשים משעה שהקדשו, לאחר שנזרק דמו מועל רק אם השתמש בבשר הקורבן שמיועד להישרף על גבי המזבח. אבל דין מעילה בקודשים קלים, תחילת זמנו רק לאחר זריקת הדם על המזבח ורק על ה[[קורבן (יהדות)#חלקי הקורבן|אימורים]] שמיועדים להישרף על גבי המזבח. {{הערה| {{רמב"ם||מעילה|ב|א|ללא=שם}}-ו }}. הסיבה להבדל זה היא, שקודשי קודשים נחשבים מתחילה כמיועדים להקרבה, ורק לאחר זריקת הדם מתחדש ההיתר לכוהנים לאכול מן הבשר, ובכך פוקע ממנו איסור מעילה. לעומת זאת קודשים קלים אינם מוגדרים מלכתחילה כמיועדים להקרבה, ולכן לא נוהג בהם איסור מעילה בחייהם, ורק לאחר זריקת הדם, כשמתברר איזה חלקים מן הקורבן מיועדים להקטרה על המזבח ואיזה לאכילה, חל איסור מעילה על החלקים המיועדים למזבח.
 
==הערות שוליים==