כלכלה נאו-קיינסיאנית – הבדלי גרסאות

'''כלכלה ניאונאו-קיינסיאנית''' (ב[[אנגלית]]: '''Neo-Keynesian economics''') היא [[אסכולה]] [[מקרו-כלכלה|מאקרו-כלכלית]] שהתפתחה ברובה ב[[ארצות הברית|ארה"בארצות הברית]] בתקופה שלאחר [[מלחמת העולם השנייה]], מכתביו של הכלכלן [[ג'ון מיינרד קיינס|ג'ון קיינס]]. קבוצת כלכלנים (הבולטים מביניהם: [[ג'ון היקס]], [[פרנקו מודיליאני]] ו[[פול סמואלסון]]) ניסתה לתת פירוש לכתביו של [[ג'ון מיינרד קיינס|קיינס]] ולמזג אותם עם המודלים הניאוהנאו-קלאסיים של ה[[כלכלה]]. עבודתם נודעה בשם ה[[סינתזה הניאוהנאו-קלאסית]], אשר היוותה בסיס למודלים מרכזיים בכלכלה הניאוהנאו-קיינסיאנית. רעיונות אלה היו מרכזיים בתפיסה הכלכלית ששלטה בתקופה שלאחר המלחמה והיוו את הזרם המרכזי של התאוריה המקרו-כלכלית בשנות החמישים, השישים והשבעים. {{הערה|שם=New School|{{Cite web|url=http://homepage.newschool.edu/het//|title=The Neoclassical-Keynesian Synthesis|accessdate=April 23, 2009|website=The History of Economic Thought Website|publisher=The New School|archiveurl=https://web.archive.org/web/20020605064049/http://homepage.newschool.edu/het/|archivedate=June 5, 2002|deadurl=yes}}}}חלוצי הכלכלה הניאוהנאו-קיינסיאנית בחנו את השפעת חוזי התעסוקה כמקור לקשיחות-שכר, כדי לייצר מודלים כלכליים של שיווי משקל עם [[אבטלה]]. מאמציהם, הידועים כ"סינתזה הניאוהנאו-קלאסית", הביאו להתפתחות [[מודל IS-LM|מודל ה-IS-LM]] וכן לפורמולציה של רעיונות נוספים של [[ג'ון מיינרד קיינס|קיינס]]. תכניתתוכנית אינטלקטואלית זו הובילה להתפתחות ה[[מוניטריזם]] וזרמים אחרים של מאקרו-כלכלה קיינסיאנית ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]].

== עיקרי התיאוריההתאוריה ==

התאוריה הנאו-קיינסיאנית התפתחה בעקבות הבדלים שנצפו בין הנחות היסוד התאורטיות של [[ג'ון מיינרד קיינס|קיינס]] לבין תופעות כלכליות אמתיות. בשונה מהאסכולה הקיינסיאנית, הניאוהנאו-קיינסיאנים לא מתמקדים בניתוח התנאים המובילים לתעסוקה מלאה, אלא בתנאים אשר מובילים לצמיחה ויציבות כלכלית. בנוסף, התאוריה הניאוהנאו-קיינסיאנית לא רואה את השוק כבעל יכולת לחזור באופן טבעי לשיווי משקל. מסיבה זו, על המדינה להטיל תקנות על הכלכלה הקפיטליסטית. זאת בניגוד לתיאוריהלתאוריה הקיינסיאנית הקלאסית, אשר מציעה רק התערבות מדינית עקיפה. ישנן סברות רבות לכך שלשוק אין מנגנון ויסות עצמי. ראשית, משמעות קיום [[מונופול|מונופולים]] הוא שהשוק אינו תחרותי במובן הפשוט. לחברות מסוימות יש כוח לקבוע את רמת המחירים, ולאו דווקא להעלות או להוריד אותם במהלך תקופות של תנודתיות, על מנת לענות על הביקוש במשק. שנית, ה[[איגוד מקצועי|איגודים המקצועיים]] וחברות אחרות פועלים על פי שיקולים כלכליים מסוימים, וכתוצאה מכך עלולים לגרום לקיפאון בשכר שאינו משקף את תנאי המשק בפועל. שלישית, שיעור ה[[ריבית]] הראלית עשוי לסטות משיעור הריבית הטבעית, כאשר הרשויות המוניטריות משנות את שיעורי הריביות על-מנת למנוע אי יציבות זמנית בכלכלה. במהלך [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]], החלו הכלכלנים הניאוהנאו-קיינסיאנים לבחון מקרוב יותר את היסודות המיקרו-כלכליים עליהם מבוססת התאוריה המאקרו- כלכלית. תהליך זה הוביל לבחינה מחדש של היחסים הדינמיים בין [[מיקרו-כלכלה]] ו[[מקרו-כלכלה|מאקרו-כלכלה]], שהם שני תחומים שונים בכלכלה אשר תלויים זה בזה. שני התחומים העיקריים של [[מיקרו-כלכלה]], אשר עשויים להשפיע באופן משמעותי על ה[[מקרו-כלכלה|מאקרו-כלכלה]], כפי שזוהו על ידי הניאו קיינסיאנים, הם קשיחות מחיר וקשיחות שכר. שני המושגים הללו משתלבים בתיאוריהבתאוריה החברתית השוללת את המודלים התאורטיים הסטנדרטים של ה[[כלכלה קיינסיאנית|כלכלה הקיינסיאנית]] הקלאסית. למשל, במקרה של קשיחות השכר, כמו גם במקרה של השפעה של [[איגודים מקצועיים]] (להם דרגות שונות של הצלחה), ייתכן כי מנהלים יתקשו לשכנע עובדים לקבל קיצוץ בשכר אשר ימזער את ה[[אבטלה]], כיוון שרמת ההכנסה של העובדים חשובה להם יותר מאשר עקרונות כלכליים מופשטים. הורדת [[שכר]] עשויה גם להפחית את התפוקה ואת מורל העובדים וכתוצאה מכך לגרום לירידה ב[[תפוקה]] הכללית.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.investopedia.com/ask/answers/012615/what-difference-between-keynesian-and-neokeynesian-economics.asp|הכותב=|כותרת=What difference between keynesian and neokeynesian economics|אתר=investopedia|תאריך=}}}}

סדרה של התפתחויות זעזעו את יסודות התאוריה הניאו קיינסיאנית ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה–70]], כמו הופעת הסטגפלציה ועבודתם של כלכלנים כמו [[מילטון פרידמן|מילטון פרידמן]], אשר העלו ספק לגבי חוזק התיאוריההתאוריה הניאו קיינסיאנית. כתוצאה מכך, התפתחה סדרה של רעיונות חדשים אשר תרמו כלים לניתוח הקיינסיאני, ובאמצעותם ניתן להסביר את האירועים הכלכליים שהתרחשו בשנות ה -70.

הגל הגדול הבא של החשיבה הקיינסיאנית התחיל בניסיון לתת לתפיסה המקרו-כלכלית הקיינסיאנית בסיס [[מיקרו-כלכלה|מיקרו-כלכלי]]. הקיינסיאנים החדשים סייעו ליצור "סינתזה ניאונאו-קלאסית חדשה", המכוננת כיום את הזרם המרכזי של התיאוריההתאוריה המקרו-כלכלית. {{הערה|Woodford, Michael. ''Convergence in Macroeconomics: Elements of the New Synthesis''. January 2008. http://www.columbia.edu/~mw2230/Convergence_AEJ.pdf.}}{{הערה|Mankiw, N. Greg. ''The Macroeconomist as Scientist and Engineer''. May 2006. p. 14–15. http://scholar.harvard.edu/files/mankiw/files/macroeconomist_as_scientist.pdf?m=1360042085.}}{{הערה|Goodfriend, Marvin and King, Robert G. ''The New Neoclassical Synthesis and The Role of Monetary Policy''. Federal Reserve Bank of Richmond. Working papers. June 1997. No. 98–5. http://www.richmondfed.org/publications/research/working_papers/1998/pdf/wp98-5.pdf.}}