נפוליאון לואי בונפרטה – הבדלי גרסאות

נפוליאון לואי נולד ב-[[11 באוקטובר]] [[1804]] ב[[פריז]], ל[[לואי בונפרטה]], אחיו של [[נפוליאון בונפרטה]], ול[[הורטנס דה בוארנה]], בתם של [[אלכסנדר דה בוארנה]] ו[[ז'וזפין דה בוארנה]] - אשתו הראשונה של נפוליאון. בשנת [[1807]] מת אחיו הבכור של נפוליאון לואי, [[נפוליאון שארל בונפרטה]], ועם מותו, נפוליאון לואי הפך ל[[יורש עצר|נסיך הכתר של הולנד]]. בנוסף, היאהוא גם הפכההפך את נפוליאון לואי לאחיין הבכור השניליורשו של הקיסר נפוליאון הראשון, שלא היה לו אז ילד לגיטימי, והוא היה יורשו הסופי שלחוקי דודועדיין. הוא איבד מעמד משוער זה ב-[[20 במרץ]] [[1811]], כאשר אשתו השנייה של דודו, [[מארי לואיז, דוכסית פארמה|מארי לואיז]], ילדה בן, [[נפוליאון השני|נפוליאון פרנסואה ז'וזף שארל בונפרטה]], שקיבל את התואר [[מלך הרומאים]] ולאחר מכן את התואר דוכס רייכשטדט.

בשנת [[1809]], נפוליון מינה אותו לדוכסל[[דוכס הגדול של ברג ]], תואר אותו החזיק עד [1813]].

ב -[[1 ביולי]] [[1810]], [[לואי בונפרטה|לואילודווייק הראשון, שלמלך הולנד]] ויתר על כסאו לטובת נפוליאון לואי. <ref>{{Cite book|url=https://books.google.com/books?id=coGEwFgMsXgC&pg=PA101|title=La famille Bonaparte depuis 1264|last=Foissy, M.|publisher=Vergne|year=1830|location=Paris|page=101|language=French}}</ref> במשך תשעת הימים בין התפטרותו של אביו לבין נפילתה של הולנד לצבא הפולש ביולי 1810, שלט נפוליאון כ'''לודווייק השני'' , מלך הולנד'''.

כאשר נפוליון הודחתיהודח ב- 1815 אחרי [[קרב וטרלו|הקרב על ווטרלו]] , [[בית בורבון]] שוחזר לכס צרפת. נפוליאון לואי נמלט לגלות, אבל הבונאפארט מעולם לא נטש את המחשבה על שחזור [[הקיסרות הראשונה|האימפריה הנפוליאונית]] .