האגודה המרכזית של אזרחים גרמנים בני הדת היהודית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 7:
 
בשנת [[1924]] הגיע מספר החברים באגודה ל-72,400, אשר אם סופרים גם את בני משפחותיהם, ייצגו לפחות 300,000 נפש, כלומר את רוב יהודי גרמניה{{הערה|גיא מירון, "בין השתלבות להתיחדות - האמנסיפציה והקיום היהודי בגרמניה", בתוך: יהדות זמננו 11-12, תשנ"ח, עמ' 103, הערה 20}}.
 
בראשית שנת [[1922]] הוציאה האגודה [[שבועון]] בשם "C.V.-Zeitung" (גרמנית: "עיתון CV"), שבו פרסמה שיחות עם הנשיא [[פאול פון הינדנבורג]] ועם מנהיגים כלכליים, וניסתה לקרוא לתשומת לב כללית מול האיום האנטישמי. בשנת [[1928]] הוקם בסיועו של [[אלפרד וינר]] (מייסד [[אוסף וינר]] לתיעוד הנאציזם ב[[אוניברסיטת תל אביב]]) "משרד רח' וילהלם" ("Büro Wilhelmstraße"), שעסק בתיעוד פעולות [[המפלגה הנאצית|הנאצים]] ופרסם מידע אנטי-נאצי עד עליית הנאצים לשלטון ב-[[1933]]. עם זאת, חלק מפרסומי האגודה בקשו להרגיע את יהודי גרמניה{{הערה|{{דבר||הבורגנות היהודית בגרמניה בלי מפלגה|1930/08/31|00200}}}}. ביוני 1932 טענו באגודה שהחלטת ה[[לנדטאג]] הפרוסי על החרמת רכושם של יהודים שהגרו לגרמניה אחרי תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]] היא הצהרתית ולא תהיה לה נפקות מעשית{{הערה|{{דואר היום||שום פרעות ביהודים, רק גירוש זרים|1932/06/29|00105}}}}.
 
בשנת [[1933]], שנת עלייתו [[המפלגה הנאצית]] לשלטון, ירד מספר החברים ל-64,000. בתקופת המשטר הנאצי האגודה חויבה מספר פעמים לשנות את שמהּ: בנובמבר [[1935]], בעקבות חקיקת [[חוקי נירנברג]] שמנעו מיהודים להיות אזרחים גרמניים, שונה שם הארגון ל"האגודה המרכזית של היהודים בגרמניה" ("Centralverein der Juden in Deutschland"){{הערה|{{הירדן||שנויים בתקנון של האגודה המרכזית של יהודי גרמניה|1935/11/15|00407}}}}, ובשנת [[1936]] הפך ל"האגודה המרכזית היהודית" ("Jüdischer Centralverein"). לאחר [[ליל הבדולח]] ב-[[1938]] פסקה הוצאת השבועון של האגודה, וזמן קצר לאחר מכן נאסרה פעולתה כליל.
שורה 15 ⟵ 13:
האגודה שמה להּ למטרה לאחד את היהודים אזרחי גרמניה כדי להיאבק למען [[זכויות אזרח]] ליהודים וללחום באנטישמיות ואפליה נגד יהודים{{הערה|ראו למשל: {{המליץ||בחוץ לארצנו|1898/06/19|00300}}}}. האגודה נהגה לתבוע אנשים שפרסמו פרסומים אנטישמיים או לתבוע מהממשלה להעמיד את המפרסמים לדין{{הערה|ראו למשל: {{הצפירה||בחו"ל|1901/06/02|00202}}}}. כן דרשה לפעול נגד אמירות אנטישמיות של עובדי המדינה, כמו שופטים{{הערה|{{הצפירה||בחו"ל|1901/09/26|00202}}}}.
 
בשנות ה-20 הוציאה האגודה פרסומים שונים שיועדו לקהל נוצרי ונועדו לקרב את הגרמנים אל היהודים, למען שוויון זכויות מלא של היהודים בגרמניה{{הערה|שם=ועידה28}}. בין השאר הוצא לאור כתב עת בשם "C.V.-Zeitung" (גרמנית: "עיתון CV"), שיצא בכ-55,000 עותקים. בראשית שנת [[1922]] פרסם ה-"C.V.-Zeitung" שיחות עם הנשיא [[פאול פון הינדנבורג]] ועם מנהיגים כלכליים, על השתלבות היהודים בגרמניה.
 
בראשית שנת [[1922]] הוציאה האגודה [[שבועון]] בשם "C.V.-Zeitung" (גרמנית: "עיתון CV"), שבו פרסמה שיחות עם הנשיא [[פאול פון הינדנבורג]] ועם מנהיגים כלכליים, וניסתה לקרוא לתשומת לב כללית מול האיום האנטישמי. בשנת [[1928]] הוקם בסיועו של [[אלפרד וינר]] (מייסד [[אוסף וינר]] לתיעוד הנאציזם ב[[אוניברסיטת תל אביב]]) "משרד רח' וילהלם" ("Büro Wilhelmstraße"), שעסק בתיעוד פעולות [[המפלגה הנאצית|הנאצים]] ופרסם מידע אנטי-נאצי עד עליית הנאצים לשלטון ב-[[1933]]. עם זאת, חלק מפרסומי האגודה בשנים אלו בקשו להרגיע את יהודי גרמניה{{הערה|{{דבר||הבורגנות היהודית בגרמניה בלי מפלגה|1930/08/31|00200}}}}. ביוני 1932 טענו באגודה שהחלטת ה[[לנדטאג]] הפרוסי על החרמת רכושם של יהודים שהגרו לגרמניה אחרי תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]] היא הצהרתית ולא תהיה לה נפקות מעשית{{הערה|{{דואר היום||שום פרעות ביהודים, רק גירוש זרים|1932/06/29|00105}}}}.
 
==אידיאולוגיה==