שוש אביגל – הבדלי גרסאות

נוספו 480 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
מ (←‏קורות חייה: קישורים פנימיים)
מ (←‏קורות חייה: פרטים)
 
היא עיבדה למחזה את הרומן "גירושין מאוחרים" מאת [[א.ב. יהושע]] ואת הסיפור "מתבן במנהטן" מאת [[יצחק בשביס זינגר]].
אביגל ערכה את יומנו המשוחזר של אביה, ברוך מילך. הוא הספיק לראות שלושה פרקים מהספר, ואישר את השם שבחרו לו האחיות: "ואולי השמים ריקים", לפני פטירתו באפריל 1989. כחודשיים לאחר פטירתו התברר שהיומן המקורי נשמר בפולין. אביגל יצאה לוורשה ושבה עם עותק ממנו. במשך 10 שנים שילבה בינו ובין היומן המשוחזר שכתב אביה בישראל בשנות ה-80. בשנת 1999 יצא הספר לאור בהוצאת [[ידיעות אחרונות]] ו[[יד ושם]].
 
ספר אסופת מאמרים פרי עטה ועליה, "עיונים בתיאטרון", ראה אור בהוצאת [[אוניברסיטת תל אביב]], בעריכתם של הפרופסורים [[גד קינר]] ו[[שמעון לוי (פרופסור)|שמעון לוי]] ב-2005.
 
היא תרגמה והוציאה לאור את יומנו של אביה, ברוך מילך, "ואולי השמים ריקים", בהוצאת [[ידיעות אחרונות]] ו[[יד ושם]].
אביגל הייתה נשואה ל[[עמוס גפן]], מוציא לאור ומתרגם של מדע בדיוני ולצחי אביגל. משניהם התגרשה. מנישואיה הראשונים נולד הבן עידן.
בשנותיה האחרונות חיה בזוגיות עם אברהם שוורץ.
אביגל נפטרה ממחלת [[סרטן השד]], בתום מאבק של 22 שנים במחלה.
אחותה הצעירה היא המלחינה [[אלה מילך-שריף]]. סרטו של במאי הקולנוע [[אבי נשר]], "[[החטאים]]", מבוסס על יחסיהן ונפתולי משפחתן.
 
ספר אסופת מאמרים פרי עטה ועליה, "עיונים בתיאטרון", ראה אור בהוצאת [[אוניברסיטת תל אביב]], בעריכתם של הפרופסורים [[גד קינר]] ו[[שמעון לוי (פרופסור)|שמעון לוי]] ב-2005.
 
[[סל"ה - הסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין|הסטודיו לאומנויות התיאטרון על-שם יורם לווינשטיין]] מקיים תחרות [[מלגה (חינוך)|מלגות]] על-שמה.