בראשית רבה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
שורה 1:
'''בראשית רבה''' הוא [[מדרש אגדה]] קדום על ספר [[בראשית]], שנוצר ב[[ארץ ישראל]] ונערך במאה הרביעית{{הערה|ח. מאק '''מדרש ואגדה''', האוניברסיטה המשודרת, עמוד 65.}} או [[המאה ה-5|החמישית{{הערה|י.ל. צונץ '''הדרשות בישראל''' ביאליק 1974 הערה 50 לפרק עשירי עמוד 338.}}]][[בראשית רבה#cite%20note-2|<span class="mw-reflink-text">[2]</span>]] או [[המאה ה-6|השישית]]{{הערה|י.ל. צונץ '''הדרשות בישראל''' ביאליק 1974 עמוד 77.}}. נקרא גם "אגדת ארץ ישראל". לפי החוקרת ע. רייזל מדרש זה הוא החשוב שבמדרשי ה[[אמוראים]].{{הערה|שם= רייזל|ע. רייזל, '''מבוא למדרשים''' ,עמוד 105, תשע"א.}}
==שם המדרש==
שורה 6:
==מאפיינים==
===
מדרש בראשית רבה מחולק למאה פרשיות אשר ככל הנראה היו מותאמות לפרשיות הפתוחות והסתומות שבתורה אף שאין לתורה של ימינו לכידות של מאה אחוזים עם כך. כל פרשיה מכילה: לרוב סט של פתיחתאות הבנוי ברוב הפעמים משתיים שלוש פתיחתאות אך ישנן גם פרשיות המתחילות ללא פתיחתא. לאחר מכן דרשות על רצף הפסוקים ולפעמים גם ישנו סיום אשר אינו חלק קבוע ממאפייני המדרש. סיום זה יכול לרוב יתתבטא בדברי פורענות, בדבר טוב או בפסוק המתחיל את הפרשה הבאה. מאפיין נוסף של בראשית רבה הוא תופעת הכפולים אשר הייתה נפוצה בתלמודים ובמדרשים התנאיים. לעיתים ניתן למצוא את אותה יחידה דרשנית בשניים - שלושה מקומות שונים כאשר היחידות מועתקות במלואם אף אם רק חלק מהדרשה מתאים למקום החדש. לעיתים הדרשות הועתקו למקום אשר לא מתאים להן מבחינה רעיונית והן עדיין מהוות מושא למחקר.
====
המדרש נוהג לפתוח את הפרשיות במבנה הנקרא פתיחתא- מבנה סגור מבחינה ספרותית העומד בפני עצמו. בפתיחתא הקלאסית מקשרים בין פסוק רחוק לפסוק אותו מפרשים בפרשיה. הפסוק הרחוק לרוב ילקח מספר תהילים או משאר ספרות הכתובים, ורק במקרים בודדים ניתן למצוא פתיחתאות המתחילות בפסוק מהתורה אשר לא מהפרשייה עצמה{{הערה|ח. מאק '''מדרש ואגדה''', האוניברסיטה המשודרת, עמוד 66.|שם=}}. את הקישור עצמו מבצע הדרשן באמצעות היקישים, משחקים מילוליים ומשלים. הפתיחתא בדרך כלל מתחילה במונחים כמו: "פתח ר' פלוני: כתיב: '...' ", "הדא הוא דכתיב (=זהו שאמר הכתוב)".
בבראשית רבה רוב הדרשות הן אנונימיות, חלקן מעגליות ולא קלאסיות כך שהן חוזרות בסופו של דבר לפסוק הרחוק הפותח, וחלקן מכילות רק כמה מילים בודדות ללא דרשה המקשרות את הפתיחתא בפשטנות לפסוק המפורש. הפתיחתא עצמה לוקחת חלק קטן מהדרשה ולא את כולה{{הערה|ע. רייזל, '''מבוא למדרשים''' ,עמוד 109, תשע"א.}}{{הערה|י.ל. צונץ '''הדרשות בישראל''' ביאליק 1974 עמוד 78.}} בניגוד לויקרא רבה. לדעת החוקרים רוב הדרשות הן מומצאות ולא הגיעו ממקור חי בבית המדרש או בית הכנסת{{הערה|ע. רייזל, '''מבוא למדרשים''' ,עמוד 109, תשע"א.}}, אך חלק מהן כן היו דרשות אותנטיות של החכמים הנזכרים, אשר נאמרו בשלל נסיבות אשר אותן אסף הדרשן{{הערה||שם=מאק 2}}.
==== מדרש פרשני ====
מדרש בראשית רבה הוא מדרש פרשני כלומר הוא מגולל את פירושו של כל פסוק אחד אחרי השני בדומה למדרשי ההלכה התנאיים, אך בניגוד להם הוא כמעט ואינו מכיל הלכות. אין הפירוש בעל לכידות תמטית ויכול להיות פירושים לפסוקים שונים הסותרים זה את זה, ואף פתיחתאות שונות הסותרות זו את זו.
=== לשון ===
הלשון שבה כתוב מדרש בראשית רבה היא עברית מעורבת ב[[ארמית גלילית]] ומשולבות בו גם מילים [[יוונית|יווניות]]. לשונו דומה ללשון ויקרא רבה, ללשון התלמוד הירושלמי וללשון פרקי דרבי אליעזר. הלשון היא מאוד תמציתית.
==תיארוך==
החוקרים מתארכים את בראשית רבה כמדרש הנע בין המאה הרביעית לשישית מכמה מניעים. מבחינת החכמים המופיעים בו ניתן לראות אמוראים ארץ ישראלים ומעט אמוראים בבלים. לכן מוסכם על החוקרים כי המדרש הוא ארץ ישראלי. כמו כן אישוש נוסף לקביעה מגיע מהשפה בה הוא כתוב עברית מעורבת עם ארמית גלילית. כמו כן המדרש מכיר את המשנה, הוא קרוב מאוד בלשונו לתלמוד הירושלמי ומשתמש בתרגומים ייוניים וארמיים קדומים למקרא. נוסף לכך ישנם מקומות ארץ ישראלים המופיעים בחיבור המעידים על חיבור בתקופה בה היה יישוב יהודי בארץ זאת נוסף על שמות קיסרים רומיים שליטים באותה התקופה.
==מהדורות==
| |||