קריאת ההלל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מקור |
||
שורה 23:
===ראשי חודשים וסוף הפסח===
לפי [[נוסח ארץ ישראל|מנהג ארץ ישראל הקדמון]] גמרו את ההלל רק בימים שנזכרו לעיל, כך נראה ממקורות ארץ ישראליים שונים.{{הערה|למשל התוספתא (סוכה פרק ג', הלכה ב'); {{ירושלמי|סוכה|ד|ה}}; [[מסכת סופרים]], פרק כ', הלכה ט'}} לעומת זאת ב[[בבל]] נהגו באותה תקופה לקרוא את ההלל גם ב[[ראש חודש]]. ב[[מסכת תענית]]{{הערה|{{בבלי|תענית|כח|ב}}}} מובא כי ה[[אמורא]] [[רב (אמורא)|רב]] הגיע לבבל וראה כי הם קוראים את ההלל בראש חודש. רב חשב להפסיקם, שכן אין חיוב לומר הלל ביום זה, אלא שראה שהם מדלגים על קטעים מן ההלל ובשל כך לא הפסיקם. מנהג זה התקבל כיום בכל הקהילות. קיימת מחלוקת בקרב ה[[גאונים]] וה[[ראשונים]] מהו דילוג זה, וכיום ישנם שני מנהגים: המנהג הנפוץ הוא לדלג על החצי הראשון של מזמורים [[S:תהלים קטו|קט"ו]] (פסוקים א'-י"א) ו[[S:תהלים קטז|קט"ז]] (פסוקים א'-י"א). אצל [[תכלאל|יהודי תימן]] מדלגים, נוסף על הדילוגים לעיל, גם על [[S:תהלים קיז|קי"ז]] ועל [[S:תהלים קיח|קי"ח]]
גם בסיומו של חג ה[[פסח]], ב[[חול המועד]] וב[[שביעי של פסח]] (ובחוץ לארץ גם בשמיני של פסח) קוראים את ההלל בדילוג. הנימוק המובא לכך בגמרא{{הערה|{{בבלי|ערכין|י|א}}}} הוא שהפסח הוא חג אחד ארוך בו מקריבים את אותו קרבן, ועל כן אין אומרים בשאר הימים של החג הלל נפרד. הסבר נוסף שניתן במדרש הוא שמאחר שביום שביעי של פסח נהרגו המצרים אין לאמר הלל ולשמוח, וכפי אחת ההבנות למאמר [[מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה]].
| |||