הרפובליקה ההולנדית – הבדלי גרסאות

הרפובליקה הייתה [[קונפדרציה]] של שבעה מחוזות עצמאיים למדי, שלכל אחד מהם ממשלה משלו, וכן חבלי ארץ שנודעו בשם "ארצות הגנרליוּת" (Generaliteitslanden), משום שנשלטו ישירות על ידי הסטאטן-חנראל, הממשלה הקונפדרלית. מדובר באזורים שנכבשו על ידי הרפובליקה במהלך מלחמת שמונים השנה, ונותקו ממרכז השלטון הישן שלהם; הם עברו לידי הרפובליקה באופן רשמי על פי [[שלום וסטפליה]]. הסטאטן-חנראל ישב בהאג (שם הוא יושב עד היום) וכלל נציגים מכל אחד משבעת המחוזות (אך לא מארצותמהארצות הגנרליוּת).

המחוזות המרכיבים את הרפובליקה היו, על פי סדר חשיבותם הפאודלית: [[דוכסות חלרה]], רוזנויות [[רוזנות הולנד|הולנד]] ו[[זיילנד]], הבישופות-לשעבר של [[אוטרכט]], [[אובראייסל]] (במקור ישות-תלויה של אוטרכט), והמחוזות החופשיים, (כלומר, שמעולם לא היו [[וסאל]]ים), [[פריזיה]] ו[[חרונינגן]]. למעשה היה גם מחוז שמיני, הישות-התלויה [[דרנתה]], אבל היא הייתה כל-כך ענייה עד שניתן לה פטור מתשלום מיסי הקונפדרציה, וכתוצאה מכך לא היה לה ייצוג בסטאטן-חנראל. בראש כל מחוז הייתה ממשלה מחוזית ובראשה ה[[סטאדהאודר]] (Stadhouder). באופן תאורטי כל סטאדהאודר מונה על ידי ממשלת המחוז והיה כפוף לה. אך לאמיתו של דבר ברוב המחוזות נבחרו נסיכים של [[בית אורנז']] כסטאדהאודרים, החל בווילם השתקן עצמו; הסטאדהאודר של מחוז הולנד היה גם הסטאדהאודר של זילנד, ובדרך כלל גם זה של אוטרכט. היה מאבק כוח מתמיד בין האורנז'יסטים, שתמכו בסטאדהאודרים, לבין ה"רחנטים" (regenten), כפי שנקראו האריסטוקרטים האזרחיים המקומיים.