גמאל עבד אל נאצר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoavd (שיחה | תרומות)
מ הוספת קישור לסוציאליזם
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 56:
התבלטותו של נאצר כמוביל בעולם הערבי וכראש החזית הערבית מול ישראל, נבעה ראשית כל מאישיותו ה[[כריזמה|כריזמטית]] ומיכולותיו הרטוריות. אישיות זו היא שאפשרה לו להפוך כשלונות להצלחות הן מהבחינה התודעתית והן במישור המדיני. נאצר ריכז את משנתו ותורתו בחיבורו "[[הפילוסופיה של המהפכה]]", בו הוא מביא את תורת שלושת המעגלים: המעגל הערבי, המעגל המוסלמי והמעגל האפריקאי. נאצר ראה את מצרים כמובילה וכמנהיגה של מעגלים אלו.
 
כך, [[מהפכת הקצינים החופשיים|מהפכת הקצינים]] אשר נבעה במקור ממניעים פנימיים, בבקשה לסלק את השלטון הבריטי ולבצע [[הלאמת אדמות]] לטובת [[רפורמה אגררית]] שוויונית יותר, הביאה בסופו של דבר לסוף עידן ה[[ליברליזם]] במצרים ולאי שוויון כלכלי ופוליטי חדש, שהוסבה על ידי נאצר אל הזירה הבינלאומית כשהוא הופך למוביל רעיון ה[[על-לאומיות]] ו[[הסכסוך הישראלי-ערבי|המאבק בישראל]]. באופן דומה הצליח להתעלות על "[[מלחמת סיני|משבר סואץ]]" ב-[[1956]], שבו הפך להצלחה את תבוסת מצרים ואובדן שליטתה על [[סיני]] ו[[תעלת סואץ]] בהתקפה מתואמת של [[ישראל]], [[בריטניה]] ו[[צרפת]], תוך שימוש באמצעים מדיניים בלבד, גייס את שתי [[מעצמת על|מעצמות העל]], [[ארצות הברית]] ו[[ברית המועצות]], ללחוץ על השלוש לסגת מסיני ומאזור התעלה באמצעות [[מועצת הביטחון]] של [[האו"ם]].
 
מבחינת נאצר, המאבק לעצמאות לאומית, והקמת מדינות ערביות עצמאיות, היו רק תחנה בדרך להקמת מסגרת [[לאומיות|הלאומית]] כלל-ערבית. מבחינה זאת הוא אחד המייצגים המובהקים של רעיון ה[[פאן-ערביות]]. ה"[[נאצריזם]]" הוא בעצם גרסה של הפאן-ערביות בהובלת נאצר, השואפת לכונן מחדש את [[האימפריה המוסלמית]] החולשת על כל [[המזרח התיכון]], כבימי ראשית ה[[ח'ליפות|ח'ליפוּת]] המוסלמית. בין מהלכיו הבולטים בתחום הפאן-ערביות היו: הקמת [[הרפובליקה הערבית המאוחדת]] (רע"מ) - איחוד פדרטיבי של מצרים ו[[סוריה]], מתוך כוונה להרחיבו למדינות ערביות אחרות, שידורי [[קול ערב]]{{אנ|Voice of the Arabs}}, היוזמה להקמת [[אש"ף]] ועוד. <!-- דרוש מקור!! אקדמאים מזרחניים וחוקרי יחסים בינלאומיים נוטים לקבוע כי דווקא [[מלחמת ששת הימים]], אשר נהוג לשייכה למאבק בישראל, החלה כטעות, וכי לנאצר כלל לא היה אינטרס במלחמה זו.-->