גלי רדיו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ שוחזר מעריכות של 2A02:ED0:5223:A000:74CC:DFB1:3742:8D03 (שיחה) לעריכה האחרונה של טבעת-זרם
שורה 5:
תדרי רדיו משמשים, בין השאר, ל[[תקשורת אלחוטית]]. לשם ביצוע תקשורת אלחוטית יש להקצות ל[[משדר]] תדר שבו ישדר, ו[[רוחב סרט]] מסוים. לכל משדר תדר המוקצב לו, שבו ניתן להאזין לו, ובקשר דו־כיווני – גם לשוחח אתו. כיוון שרוחב הסרט הכולל של גלי הרדיו מוגבל, ולכל משדר נדרש רוחב סרט מינימלי, הרי מספרם הכולל של תדרי הרדיו מוגבל. העובדה שלמשדר יש טווח מסוים, התלוי בעוצמת השידור ובצורת ההתפשטות של גלי הרדיו, מאפשרת להקצות אותו תדר לשני משדרים המרוחקים במידה מספקת, אך בעיית המחסור אינה נפתרת. סוג של פתרון לבעיה הוא העברתו של תחום רחב של תדרים בתווך שידור אחר (כגון תקשורת בכבלים). אז תחום התדרים מכיל גם תדרים שנמצאים באוויר ומוקצים לצרכים אחרים. אפשרות אחרת היא שידור וקליטה באלומות צרות מאוד כמו שידור וקליטה בעזרת [[לוויין|לוויינים]]. פריצת דרך בתחום ניצול תדרי רדיו לתקשורת אישית הושגה עם המצאת [[תקשורת סלולרית|התקשורת הסלולרית]]. עד להמצאת שיטה זו, השימוש בתדרי רדיו היה נפוץ בעיקר אצל גופים וארגונים ולא באופן אישי.
 
בתחום שידורי הרדיו ל[[תקשורת המונים]] היצע התדרים מצומצם ביותר, ולכן נדרשת [[ניהול הספקטרום האלקטרומגנטי|הסדרה של הקצאת התדרים]], המבוצעים במספר גופי הסדרה ופיקוח ברחבי העולם, הן ברמה הארצית (כגון [[משרד התקשורת]] בישראל), והן ברמה הבינלאומית (כגון [[ITU]]). המחסור בתחום זה, יחד עם הרצון לשדר לציבור הרחב, יצרו את תופעת ה[[רדיו פיראטי|רדיו הפיראטי]]. ישנם תחומים נוספים בהם יש מחסור בתדרים; דוגמה לכך הם תדרים בתחום ה-2.4 גיגה-[[הרץ]] ששימשו את [[צה"ל]] שסירב לפנותם לשימושי [[שן כחולה]] הזקוקים לתחום זה. במשך תקופה ארוכה נאסר ב[[ישראל]] שיווק של מכשירים אזרחיים שתומכו בתקן "שן כחולה", עד למציאת הסדר שבמסגרתו פינה צה"ל את תחום התדרים.תחת תחת תחת
 
==שימושים==