פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 4 בתים, לפני 4 חודשים
מ
[[קובץ:Basel program.png|ממוזער|שמאל|250px|תוכנית בזל, [[1897]]]]
 
בשנת [[1894]], [[בנימין זאב הרצל]], [[עיתונאי]] יהודי [[וינה|ווינאי]], סיקר את [[משפט דרייפוס]]. במהלך המשפט, הבחין שההמון הצרפתי ואף השופטים מאשימים את [[אלפרד דרייפוס|דרייפוס]] בבגידה, ללא ראיות מספיקות. הוא חש כי מתחת לפני השטח רוחשת שנאה עמוקה ליהודים וכי אין ליהודים עתיד באירופה. כתוצאה מאירוע זה החל הרצל לפעול למען הקמת מדינה לעם היהודי. עוד יותר הושפע הרצל מכישלון האמנציפציה להבטיח ליהודים שוויון זכויות חברתי אמיתי, מתהליכי ההתפוררות של [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]], בה חיו אז כ-2 מיליון יהודים, ועלייתן של תנועות לאומיות גזעניות ושונאות זרים במרחביה.
 
ב-[[29 באוגוסט]] [[1897]] התכנס ביוזמתו של הרצל [[הקונגרס הציוני]] הראשון והוקמה [[ההסתדרות הציונית העולמית]]. מרבית צירי הקונגרס הגיעו ממזרח אירופה וזאת משום שבאופן כללי מערב אירופה אפשרה ליהודים להיקלט בתוכה. הרצל שנבחר לעמוד בראש ההסתדרות הציונית המשיך בפעולותיו, דן בנושא עם מנהיגים בעולם וכתב טקסטים בנושא זה. בין השאר כתב את הספר [[מדינת היהודים]]. הקונגרס הציוני הראשון היה הפרלמנט הראשון של התנועה הציונית. ובכך הוא הציב את המסד לכל המערכות הפוליטיות של התנועה הציונית ומדינת ישראל. בקונגרס זה, נקבעה הדמוקרטיה כבסיס העומד ברעיון התנועה הציונית. כמו כן נקבע בו העקרון החשוב של בחירת מפלגות ולא נציגים. עקרון זה שמר על האפשרות לכל אדם להיות מיוצג בפרלמנט, והוא נשמר גם ב[[הכנסת|כנסת]] של מדינת ישראל.