סוציאליזם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
נדנד זה ממש לא בסדר,לא מחקתי שום דבר ממה שכתבת אלא רק הוספתי מידע חשוב. אנא ממך, תחדול מלהשחית לי את העריכות.
נדנד (שיחה | תרומות)
ביטול גרסה 24992533 של 79.183.47.149 (שיחה)גם מחקת לי דברים רבים, וגם הוסת עריכות שלא מקובלת עלי. חלק השארתי וחלק פשוט לא מכון. שים לב שאתה מסתמך על השחזור של אלדטי. כנראה אתה לא שם לב מה אתה מוחק.
שורה 51:
 
==ניסיון אמפירי==
מדינות סוציאל-דמוקרטיות (כמו למשל [[נורווגיה]], [[שוודיה]], [[דנמרק]], [[פינלנד]], [[צרפת]] ועוד) הצליחו לצמצם את אי השוויון ולשמור על כלכלה מתפתחת. עם זאת, יש הטוענים שמדינות אלה נוטות לקפיטליזם יותר מאשר לסוציאליזם (לדוגמה [[בן שפירו]], [[לארס לוקה רסמוסן]], ראש ממשלת דנמרק){{הערה|מדלן גרנט, [http://www.likudnik.co.il/%D7%A1%D7%A7%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%9E%D7%A9-%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%AA/ סקנדינביה לא ממש סוציאליסטית], באתר "ליכודניק"}}.
 
פערי ההכנסות במדינות סוציאל דמוקרטיות קטנים בהרבה מהמדינות הקפיטליסטיות יותר(26.6 נקודות במדינות סוציאל דמוקרטיות לעומת 41.08 במדינות הקפיטליסטיות יותר).
הצמיחה הגבוהה ביותר בהיסטוריה (5 אחוזים בשנה בממוצע)התרחשה בתקופה הקיינסייאנית בין שנות ה-30 לשנות ה-70,שבה המדיניות נטתה לכיוון הסוציאליסטי,שדרש משק ציבורי גדול, התערבות פעילה של המדינה בכלכלה וצמצום פערי ההכנסות, למרות שלא הייתה כוונה ברוב המדינות לאמץ כלכלה סוציאליסטית.<ref>{{צ-ספר|שם=The Shock Doctrine- Klein, Naomi|מו"ל=Penguin|שנת הוצאה=2008}}</ref> אחת המדינות שבהן יושמה מדיניות יותר סוציאליסטית בין שנות ה-30 לשנות ה-70 היא שוודיה,שבה הצמיחה הממוצעת בין 1947 ל-1974 הייתה 12.5% בשנה וההכנסה לנפש גדלה ב-2000%.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.sydsvenskan.se/2013-09-08/krisen-som-skakade-varldens-basta-land|כותרת=Krisen som skakade världens bästa land|אתר=Sydsvenskan|תאריך_וידוא=2019-02-23}}</ref>פערי ההכנסות במדינות סוציאל דמוקרטיות קטנים בהרבה מהמדינות הקפיטליסטיות יותר(26.6 נקודות במדינות סוציאל דמוקרטיות לעומת 41.08 במדינות הקפיטליסטיות יותר) וגם התמ"ג בהן גדול באלפי דולרים ביחס למדינות הקפיטליסטיות יותר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.e-mago.co.il/e-magazine/walfare2.html|כותרת=מדינת הרווחה חלק ב&#039;|אתר=אימגו מגזין מאמרים|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-02-23}}</ref> התנועה הקואופרטיבית בעולם שהינה תנועה שדוגלת באימוץ צורת הבעלות הציבורית של העובדים על מפעלים וחברות שהיא אחת הצורות של בעלות בכלכלה סוציאליסטית, נחשבת לתנועה מוצלחת מאוד ברחבי העולם, כשכיום מיליארד בני אדם חברים בקואופרטיבים לעומת 268 מיליון ב-1971 והדוגמה המוצלחת ביותר למפעל שהפירמות שלו בבעלות העובדים הוא התאגיד הקואופרטיבי [[תאגיד מונדרגון|מונדרגון]] בחבל הבסקים בספרד. בקואופרטיב זה פערי ההכנסות נמוכים בהרבה מפירמות קפיטליסטיות מקבילות, השכר המינימלי בקואופרטיב גבוה ב-13 אחוזים מהשכר הממוצע בספרד (32000 דולר בשנה, קרוב ל-2700 דולר בחודש) כאשר רוב העובדים בספרד משתכרים מתחת להכנסה זו, וישנה דאגה רבה לרווחתם של העובדים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://toomuchonline.org/this-business-manufactures-equality/|כותרת=A Manufacturer of Equality|אתר=Too Much|תאריך=2015-06-01|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2019-02-23}}</ref>
 
הצמיחה הגבוהה ביותר בהיסטוריה (5 אחוזים בשנה בממוצע)התרחשה בתקופה הקיינסייאנית בין שנות ה-30 לשנות ה-70,שבה המדיניות נטתה לכיוון הסוציאליסטי,שדרש משק ציבורי גדול, התערבות פעילה של המדינה בכלכלה וצמצום פערי ההכנסות, למרות שלא הייתה כוונה ברוב המדינות לאמץ כלכלה סוציאליסטית.<ref>{{צ-ספר|שם=The Shock Doctrine- Klein, Naomi|מו"ל=Penguin|שנת הוצאה=2008}}</ref> אחת המדינות שבהן יושמה מדיניות יותר סוציאליסטית בין שנות ה-30 לשנות ה-70 היא שוודיה,שבה הצמיחה הממוצעת בין 1947 ל-1974 הייתה 12.5% בשנה וההכנסה לנפש גדלה ב-2000%.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.sydsvenskan.se/2013-09-08/krisen-som-skakade-varldens-basta-land|כותרת=Krisen som skakade världens bästa land|אתר=Sydsvenskan|תאריך_וידוא=2019-02-23}}</ref>פערי ההכנסות במדינות סוציאל דמוקרטיות קטנים בהרבה מהמדינות הקפיטליסטיות יותר(26.6 נקודות במדינות סוציאל דמוקרטיות לעומת 41.08 במדינות הקפיטליסטיות יותר) וגם התמ"ג בהן גדול באלפי דולרים ביחס למדינות הקפיטליסטיות יותר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.e-mago.co.il/e-magazine/walfare2.html|כותרת=מדינת הרווחה חלק ב&#039;|אתר=אימגו מגזין מאמרים|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-02-23}}</ref> התנועה הקואופרטיבית בעולם שהינה תנועה שדוגלת באימוץ צורת הבעלות הציבורית של העובדים על מפעלים וחברות שהיא אחת הצורות של בעלות בכלכלה סוציאליסטית, נחשבת לתנועה מוצלחת מאוד ברחבי העולם, כשכיום מיליארד בני אדם חברים בקואופרטיבים לעומת 268 מיליון ב-1971 והדוגמה המוצלחת ביותר למפעל שהפירמות שלו בבעלות העובדים הוא התאגיד הקואופרטיבי [[תאגיד מונדרגון|מונדרגון]] בחבל הבסקים בספרד. בקואופרטיב זה פערי ההכנסות נמוכים בהרבה מפירמות קפיטליסטיות מקבילות, השכר המינימלי בקואופרטיב גבוה ב-13 אחוזים מהשכר הממוצע בספרד (32000 דולר בשנה, קרוב ל-2700 דולר בחודש) כאשר רוב העובדים בספרד משתכרים מתחת להכנסה זו, וישנה דאגה רבה לרווחתם של העובדים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://toomuchonline.org/this-business-manufactures-equality/|כותרת=A Manufacturer of Equality|אתר=Too Much|תאריך=2015-06-01|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2019-02-23}}</ref>
 
לעומת זאת, המשטרים הסוציאליסטיים שאינם סוציאל-דמוקרטים הובילו לתוצאות שליליות ואף קטסטרופליות הן במישור ההומני והן במישור הכלכלי. השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, סין תחת שלטון מאו וקוריאה הצפונית הביא למוות המוני, אם ברעב ואם ברצח עם למטרת חיסול התנגדות למשטר. בנוסף, המדינות שעברו לשלטון סוציאליסטי שאינו סוציאל-דמוקרטי, דוגמת ונצואלה תחת שלטון צ'אווס ומדורו, התדרדרה הכלכלה לשפל חסר תקדים והשלטון החל בפעולות דיכוי אלימות.
 
עם זאת, בכלכלות קפיטליסטיות הצמיחה הממוצעת ב[[תוצר מקומי גולמי|תוצר המקומי הגולמי]] גבוהה יותר.{{הערה|1=Miles, MA, EJ Feulner, and OGMary Anastasia. ''2005 Index of Economic Freedom.'' The Heritage Foundation and The Wall Street Journal (2005), p. 21; Gwartney, James D., Lawson, Robert with Easterly William, ''Economic Freedom of the World: 2006 Annual Report'', Canada: Fraser Institute, 2006., p. 23; Kane, T, KR Holmes, and MA O'Grady. ''Index of Economic Freedom. The Link Between Economic Opportunity and Prosperity.'' Washington, DC: Heritage Foundation (2007).|שמאל=כן}} כך, לדוגמה, נתוני [[הבנק העולמי]]{{הערה|1=[http://go.worldbank.org/H1Q3T60M80 Documents & Reports – All Documents {{!}} The World Bank]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}{{קישור שבור|21.2.2019}}}} מגלים כי במדינות הפחות קפיטליסטיות (מדינות עם חופש כלכלי מועט) ישנו קיטון בתוצר, לעומת גידול במדינות היותר קפיטליסטיות.{{הערה|1=Gwartney, James D., Lawson, Robert with Easterly William, ''Economic Freedom of the World: 2006 Annual Report'', Canada: Fraser Institute, 2006., p. 22.|שמאל=כן}}
 
מתאם דומה בין רמת חיים ומידת הקפיטליסטיות של מדינה ניתן לגלות גם בנתונים אחרים. יש מתאם מובהק בין תוחלת החיים ומידת הקפיטליזם של מדינה;{{הערה|1=Miles, MA, EJ Feulner, and OGMary Anastasia. ''2005 Index of Economic Freedom.'' The Heritage Foundation and The Wall Street Journal (2005), p. 22; Gwartney, James D., Lawson, Robert with Easterly William, ''Economic Freedom of the World: 2006 Annual Report'', Canada: Fraser Institute, 2006., p. 23.|שמאל=כן}} בגובה ההכנסה של עשרת האחוזים העניים ביותר במדינה, ברמת ה[[אוריינות]], ב[[תמותת תינוקות]] (מתאם הפוך), [[העסקת ילדים]] (מתאם הפוך), גישה למקורות [[מי שתייה|מים באיכות סבירה]], [[שחיתות]] (מתאם הפוך), [[שוק שחור|כלכלה שחורה]] (מתאם הפוך), ו[[מדד הפיתוח האנושי]] של ה[[האומות המאוחדות|או"ם]].{{הערה|1=Gwartney, James D., Lawson, Robert with Easterly William, ''Economic Freedom of the World: 2006 Annual Report'', Canada: Fraser Institute, 2006., p. 23-27.|שמאל=כן}}
<br />
 
== סוציאליזם במאה ה-21 ==
במאה ה-21, בהרבה ממדינות מערב אירופה, הגבולות בין נטייה לסוציאליזם לבין נטייה לקפיטליזם מיטשטשים וכבר לא ניתן לעשות חלוקה דיכוטומית בין מדינות. דוגמה לכך ניתן למצוא בעימות בין [[נחמיה שטרסלר]] ל[[דב חנין]] בכתבות שהתפרסמו בעיתון [[הארץ]] ביחס למשטר הכלכלי ב[[שוודיה]] כאשר שטרסלר רואה שהמשטר הכלכלי הפך לקפיטליסטי{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.6908936|כותרת=קום דב התנערה, בוא ניסע לשוודיה|אתר=הארץ|תאריך_וידוא=2019-02-17}}}} ואילו חנין רואה את המשטר הכלכלי בשוודיה כסוציאליסטי.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.6900520|כותרת=בוא נישאר בישראל, נחמיה|אתר=הארץ|תאריך_וידוא=2019-02-17}}}}
 
דוגמה נוספת לטשטוש הגבולות נמצאת במדד החופש הכלכלי {{אנ|Index of Economic Freedom}}, המנתח את החופש הכלכלי ב-12 מדדים. בין המדדים השונים ניתן למצוא את מידת ההגנה על הרכוש הפרטי, הסיכון להפקעת והלאמת רכוש, נטל המס המוטל על יחידים וחברות, ניתוח הקלות בפתיחת עסק פרטי, קשיחות בחוקי העבודה, וסחר חליפין חופשי. במדד זה (בשנת 2018), שוודיה הסוציאל-דמוקרטית קיבלה ציון של 76.3, ואילו [[ארצות הברית]], שנחשבת קפיטליסטיתהקפיטליסטית, קיבלה ציון של 75.7 {{אנ|Index of Economic Freedom}}.
 
==ראו גם==