גלות בבל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: \1מיסים
עדות המזרח יהדות בבל ועד היום מכיוון שמבחינה גיאוגרפית היו חיו במזרח אירופה וצפון אסיה לפני גלות בית ראשון אפשר לומר היינו חטיבה אחת ''ונהר סמבטיון יוכיח'' (ר' עקיבא)
תגיות: אמוג'י עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1:
[[קובץ: Eduard Bendemann- Die trauernden Juden im Exil um 1832.jpg|שמאל|ממוזער|250px|על נהרות בבל, אדוארד בנדמן – 1832.]]
[[קובץ:Joseph Romain Joly. Carte de la Palestine depuis la captivité de Babylone. 1784.jpg|250px|ממוזער|מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין]]
'''גלות בבל''' היא תקופה בהיסטוריה של [[יהודים|העם היהודי]] המתחילה בהגליית תושבי [[ממלכת יהודה]] לממלכת [[בבל]] וחורבן ממלכת יהודה ב[[המאה השישית לפנה"ס|מאה השישית לפנה"ס]] עד תקופת [[שיבת ציון]], שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית ב[[פחוות יהודה]].היה אז אשכנזים מזרחים כי היה מזרח אירופה וצפון אסיה ואנחנו היהודים
היינו בבל מעדות המזרח אשכנזים הם יהודים ואני אוהב מ ח ב ב אבל אל תתנשאו עלי
זה מעצבן אני יקח יגיד מכך שאשכנזים לא יהודים
אמרו עלינו אשכנזים שיהודים מזרחים הם לא 😡
 
 
הגליית תושבי יהודה לבבל התרחשה לפחות בשלושה גלים בעקבות מרידות נגד האימפריה הנאו-בבלית במזרח הקרוב הקדום: ממרד [[יהויקים]] בשנת 601 לפנה"ס, דרך מרד [[צדקיהו]] בשנת 589 לפנה"ס וניסיון ההפיכה של [[ישמעאל בן נתניה]] נגד [[גדליהו בן אחיקם]], שמונה למושל/נציב בבלי ביהודה בשנות ה-80 של המאה השישית לפנה"ס. מסעות ההגליה התנהלו בקבוצות הומוגניות של תושבי יהודה, לאורכו של [[הסהר הפורה]], למרחק של כ-1,500 ק"מ, ובסיומן שוכנו הגולים באזורים שונים בממלכה – העיר בבל, סביב העיר [[סיפר (עיר)|סיפר]], העיר [[אורוכ]] ומרחב העיר [[ניפור]]. מעבר לצמרת המלוכה, האצולה והכהונה ששוכנה בתנאי מאסר בעיר בבל, שאר הגולים נחשבו לבני מעמד '''שושנו''' במסגרתו, תמורת שירות של מספר שנים למען הממלכה, קיבלו אדמות [[חכירה]] לפרנסתם. מסגרת זו אפשרה להם [[חופש תנועה]], ניוד חברתי ושמירה על לכידות אתנית.