גלות בבל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: \1מיסים |
עדות המזרח יהדות בבל ועד היום מכיוון שמבחינה גיאוגרפית היו חיו במזרח אירופה וצפון אסיה לפני גלות בית ראשון אפשר לומר היינו חטיבה אחת ''ונהר סמבטיון יוכיח'' (ר' עקיבא) תגיות: אמוג'י עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 1:
[[קובץ: Eduard Bendemann- Die trauernden Juden im Exil um 1832.jpg|שמאל|ממוזער|250px|על נהרות בבל, אדוארד בנדמן – 1832.]]
[[קובץ:Joseph Romain Joly. Carte de la Palestine depuis la captivité de Babylone. 1784.jpg|250px|ממוזער|מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין]]
'''גלות בבל''' היא תקופה בהיסטוריה של [[יהודים|העם היהודי]] המתחילה בהגליית תושבי [[ממלכת יהודה]] לממלכת [[בבל]] וחורבן ממלכת יהודה ב[[המאה השישית לפנה"ס|מאה השישית לפנה"ס]] עד תקופת [[שיבת ציון]], שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית ב[[פחוות יהודה]].היה אז אשכנזים מזרחים כי היה מזרח אירופה וצפון אסיה ואנחנו היהודים
היינו בבל מעדות המזרח אשכנזים הם יהודים ואני אוהב מ ח ב ב אבל אל תתנשאו עלי
זה מעצבן אני יקח יגיד מכך שאשכנזים לא יהודים
אמרו עלינו אשכנזים שיהודים מזרחים הם לא 😡
הגליית תושבי יהודה לבבל התרחשה לפחות בשלושה גלים בעקבות מרידות נגד האימפריה הנאו-בבלית במזרח הקרוב הקדום: ממרד [[יהויקים]] בשנת 601 לפנה"ס, דרך מרד [[צדקיהו]] בשנת 589 לפנה"ס וניסיון ההפיכה של [[ישמעאל בן נתניה]] נגד [[גדליהו בן אחיקם]], שמונה למושל/נציב בבלי ביהודה בשנות ה-80 של המאה השישית לפנה"ס. מסעות ההגליה התנהלו בקבוצות הומוגניות של תושבי יהודה, לאורכו של [[הסהר הפורה]], למרחק של כ-1,500 ק"מ, ובסיומן שוכנו הגולים באזורים שונים בממלכה – העיר בבל, סביב העיר [[סיפר (עיר)|סיפר]], העיר [[אורוכ]] ומרחב העיר [[ניפור]]. מעבר לצמרת המלוכה, האצולה והכהונה ששוכנה בתנאי מאסר בעיר בבל, שאר הגולים נחשבו לבני מעמד '''שושנו''' במסגרתו, תמורת שירות של מספר שנים למען הממלכה, קיבלו אדמות [[חכירה]] לפרנסתם. מסגרת זו אפשרה להם [[חופש תנועה]], ניוד חברתי ושמירה על לכידות אתנית.
|