|
לאחר שהותו בפרנקפורט נדד לעיר [[קרקוב|קראקא]] שבמדינת [[פולין]], [[קרקוב|קראקא]] שימשה כבר בתקופה זו כאחד המרכזים היהודים החשובים ביותר, הגעתו אל העיר עתידה להיות בעלת משמעות רבה בחייו התורניים, וכדבריו "עד הביאני אל עיר גדולה של חכמים וסופרים, יודעי התורה ולומדיה, היא ק"ק קארקא נודעת בשעריה"
בשנים אלו משמששימש כאב"ד [[קרקוב|קראקא]] '''[[מנחם מנדל אביגדורש|הרב ישעיה מנחם ב"ר יצחק אביגדורש]],''' ובין היתר מקיםהקים בה [[ישיבה]], רבי אליהו מצטרףהצטרף אל הישיבה ונמנה על תלמידיה וכך קושרפיתח קשר לימודי עמוק עם [[מנחם מנדל אביגדורש|הרב ישעיה מנחם]] אשר מלמדולימדו בעיון את תורת [[קבלה|הקבלה]].
בנוסף בשהותו בעיר מקבלקיבל לידו את כתב היד של ספר "[[דרכי משה]]" אשר נכתב ע"י [[רמ"א|הרמ"א]], ומוצאומצא כי [[רמ"א|הרמ"א]] נפטר בטרם הספיק להגיה את ספרו, רבי אליהו המביןהבין כי הוא הזוכה ראשונה לעיין בכתב היד הנדיר נוטלונטל על עצמו משימה כבירה מגיהלהגיה את כתב היד ומעלהוולעלותו למכבש הדפוס, כאות הוקרה לפועלו מעניקהעניק לו אח הרמ"א רבי [[אליעזר איסרליש]] במתנה כתב יד נוסף של הרמ"א על ספר הזוהר, את כתב היד משלבשילב רבי אליהו בספרו "[[אדרת אליהו]]" על הזוהר.
נודע בשל עיסוקו ב[[קבלה]] ובכתיבת [[קמע]]ות, והתפרסם בכינויו "רבי אליהו בעל שם". נודע גם כפייטן, בפרט בשל פיוטו "ויכוח היין עם המים".
| 