מלון דן ירושלים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1וועד\2, \1מאחר ש |
מ הסרת קישורים עודפים |
||
שורה 18:
|עלות=
|אדריכל=[[דוד רזניק]]
|שיפוצים=
|קואורדינטות=
|אתר אינטרנט=[https://www3.danhotels.co.il/JerusalemHotels/DanJerusalemHotel danhotels.co.il]
|מפה={{מפה דינמית|זום=13}}
}}
שורה 30:
[[ועדה מחוזית לתכנון ולבנייה|הועדה המחוזית לתכנון ולבנייה]] בירושלים אישרה את תוכנית המלון ביוני 1971{{הערה|{{מעריב|| יוקם מלון מפואר על "הגבעה הצרפתית"|1971/06/16|00707}}}}, תוכנית שקודמה ביוזמת משפחת פריצקר בעלת רשת המלונות "הייאט"{{הערה|{{מעריב||אמרקאי ממוצא איטלקי יוזם מלון במזרח ירושלים|1970/03/31|01405}}{{ש}}{{הארץ|נמרוד הלפרן|משפחת פריצקר הנפיקה את רשת הייאט - וגייסה 950 מיליון דולר|1.1288936|7 בנובמבר 2009}}}}, אך התוכנית נתקלה בהתנגדויות עקב גודלה והפגיעה הצפויה בקו הנוף של צפון ירושלים, מאחר ש"הייאט" ביקשה לבנות מגדל בן 24 קומות ובו 700 חדרים. התוכנית אף הגיע לדיון בוועדת הפנים של הכנסת{{הערה|{{דבר||היום המועד האחרון להגשת התנגדות להקמת מלון "הייאט" על הר הצופים|1971/11/09|00226}}{{ש}}{{דבר||ועדת הפנים נגד צורת מלון "הייאט"|1972/05/24|00200}}}}. המלון קיבל מעמד של "מפעל מאושר" על פי ה[[חוק לעידוד השקעות הון]] וזכה במענק ממשלתי שכיסה כשליש מעלות ההקמה{{הערה|{{דבר||אבן פינה למלון במזרח-ירושלים|1971/11/03|00434}}}}. המלון נבנה בחלקו על קרקע שהופקעה מפלסטינים תושבי שכונת "הר הצופים" הצמודה למבנה המלון מצפון לו{{הערה|{{הארץ|[[אלכס ליבק]], [[יהודה ליטני]]|נוהל שכנים|1.1445619|1 באוקטובר 2007}}{{ש}}{{הארץ|עמירה הס|עיריית ירושלים מתכוונת להרוס בתי פלשתינאים|1.693607|14 באפריל 2001}}}}.
בניית המלון התעכבה במשך שנים רבות עקב המחלוקת על גודל המבנה שהוצע. האדריכל [[דוד רזניק]] הכין תוכנית חדשה בה צומצם גודל המבנה (מכ-700 לכ-500 חדרים) ובמקום מגדל תוכנן מבנה מדורג שמשתרע על המדרון, עם זאת, גם לאחר צומצם התוכנית המלון הוא אחד מהמלונות הגדולים ביותר
שנבנו בישראל. המבנה מחולק לסדרה של אגפים ריבועיים השזורים זה בזה ומקיפים כל אחד חצר פתוחה או מקורה{{הערה|{{xnet|[[מיכאל יעקובסון]]|ממבצר הר הצופים להזיה של רמות פולין: האדריכלות הישראלית במזרח |4971048|5 ביוני 2017}}}}.
משפחת פריצקר יצא מהפרויקט ויזמים [[יהודים]] מ[[מקסיקו]] הובילו אותו במקומה. היזמים הקימו ב-[[1977]] חברה בשם "רג'נסי הר הצופים בע"מ" למטרת ניהול והקמת המלון (ב-1985 שונה שם החברה ל"מלון רג'נסי ירושלים בע"מ."). ב-1993 החברה גייסה הון באמצעות הנפקת מניות שנסחרו ב[[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|בורסה לניירות ערך בתל אביב]]{{הערה|[https://mayafiles.tase.co.il/RPdf/958001-959000/P958443-00.pdf מלון רג'נסי ירושלים בע"מ - דוח תקופתי ליום 31 בדצמבר 2014], באתר [[מאיה (הודעות לבורסה)]]}}. בניית המלון נמשכה כ-7 שנים בהשקעה של כ-60 מיליון דולר (מתוכם 20 מיליון דולר היו מענק ממשלתי), והוא נפתח ב-[[1987]] בניהולה של רשת [[הייאט]] העולמית תחת השם "הייאט רג'נסי ירושלים".
במאי 1988 הזמנו שגרירים מאירופה וארצות הברית לאירוע במלון בהשתתפות נשיא המדינה [[חיים הרצוג]], אך הם סירבו להשתתף בטענה שהוא ממוקם ב[[מזרח ירושלים]] ולא בשטח ריבוני מוסכם של [[ישראל]]{{הערה|{{מעריב|אברהם פלג|שגרירים מחרימים אירוע עם הנשיא במלון הייאט רג'נסי |1988/05/18|00910}}}}.
בתקופת [[האינתיפאדה השנייה]] סבל המלון, כיתר בתי המלון בישראל, מהתמעטות לינות תיירים ונשען בעיקר על תיירות פנים לירושלים{{הערה|{{הארץ|עירית רוזנבלום|מלון הייאט רג'נסי בירושלים: רק הצליינים באים|1.726912|17 באוגוסט 2001}}}}. ב-[[17 באוקטובר]] [[2001]], במהלך האינתיפאדה, נרצח השר [[רחבעם זאבי]] במלון בידי מחבל פלסטיני{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|המתנקש קרא לזאבי, המתין שיסתובב וירה בו|1.742596|24 באוקטובר 2001}}}}. השר זאבי נהג ללון במלון כאקט סמלי של עידוד התיירות לישראל בתקופת השפל של האינתיפאדה מתוקף היותו [[משרד התיירות|שר התיירות]]{{הערה|{{הארץ|עירית רוזנבלום|זאבי מתנגד להקמת בית מעצר ליד מלון הייאט בירושלים|1.724491|8 באוגוסט 2001}}}}. לאחר הרצח נסגרו שתי קומות ה"קלאב" היוקרתיות של המלון לתקופה קצרה. בעקבות אירועי הטרור והימשכות השפל תפוסת המלון ב-2002 הייתה 18.1% בלבד, ורשת הייאט יצאה מניהול המלון ושמו שונה לרג'נסי ירושלים. המלון סיים את השנה עם הפסד של 21 מיליון שקל על הכנסות של 23 מיליון שקל{{הערה|{{גלובס||משבר המלונאות: הייאט רג'נסי וכלל תיירות פועלות לדחיית החזר הלוואות|679295|6 באפריל 2003}}{{ש}}{{הארץ||רג'נסי - גירעון של 105 מיליון שקל בהון החוזר|1.873501|4 באפריל 2003}}}}.
בשנת 2002 עתר המלון ל[[בית משפט לעניינים מינהליים|בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים]], ואחר כך גם ל [[בג"ץ]]{{הערה|בג"ץ 4776/03}} נגד התוכנית להקים מול המלון, כחלק מ[[המטה הארצי של משטרת ישראל|מתחם המטה הארצי]], בית מעצר חדש למחוז ירושלים של [[משטרת ישראל]]{{הערה|{{גלובס||אושרה להפקדה תוכנית בית המעצר|164499|2 באוגוסט 1999}}}}, שיחליף את בית המעצר הוותיק ב[[מגרש הרוסים]]{{הערה|{{גלובס||הייאט רג'נסי עתר לביהמ"ש בבקשה לאפשר לו לערער על ההחלטה להקים לידו בית מעצר|563092|17 בפברואר 2002}}}}.
במסגרת [[תוכנית ההתנתקות]], שוכנו תושבי [[נווה דקלים]] במלונות בירושלים באופן ארעי. קבוצה של 20 משפחות ממפוני היישוב נשלחה למלון רג'נסי ירושלים והתגוררה במלון במשך שמונה חודשים{{הערה|{{ynet|נטע סלע|לאחר שמונה חודשים בהן התגוררו בבתי מלון, עזבו 27 משפחות בדרך לאתרי הקראווילות.|3237964|9 באפריל 2006}}}}. לאחר פינוי מפוני נווה דקלים מהמלון, נערך בו שיפוץ יסודי והוא נפתח מחדש לקהל באביב 2006 ומוצב שוב כמלון מהשורה הראשונה במלונות ירושלים.
| |||