רפובליקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 28:
קבוצות אשר נתפסות כבעלות תרומה נמוכה יחסית, זוכות למקום שולי בתרבות. עלייה במעמדה של קבוצה כרוך בהשתלבותה בבניית החברה והמדינה. ישנן דוגמאות רבות לקשר שבין תרומה למעמד תרבותי: עולים, קבוצות לא יהודיות, נשים, ועוד. מקום מרכזי שבו נמדדת התרומה של יחידים ל[[קהילה]] הוא השירות ב[[צה"ל]]. הצבא נחשב בישראל ל[[מודל צבא העם|צבא העם]], שדרכו ניתן לזכות ב"כרטיס כניסה" לחברה הישראלית.
 
כאמור, החל משנות ה-80 החל כרסום בעיקרון הרפובליקני. לכך אחראים גורמים שונים, שהמרכזיים ביניהם הם עלייתו של אתוס הליברליזם וה[[גלובליזציה]] מחד, ועלייתו של [[אתוס]] הלאומיות האתנית מאידך. כלומר, השיח הישראלי שם דגש רב יותר על ערכים אינדיווידואליסטים שבבסיסם דאגה של הפרט לעצמו, וכן על ערכים אתניים שבבסיסם מחויבות לקבוצת המוצא, ולא לקהילת האזרחים. כרסום זה משתקף בשירות הצבאי בדרכים שונות. דוגמה מרכזית היא הירידה בנכונות לשירות של בני המעמדות הגבוהים יותר בחברה, כתוצר של החשיבה האינדיווידואליסטית. הדבר מתבטא בעיקר ב[[סרבנות]] ובהימנעות מכוונת משירות. התופעה הגיעה לשיא ב[[משבר המוטיבציה]] של [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]]. דוגמה אחרת היא התרחבות תופעת הפטור על רקע דתי, וצפייה לזכויות שאינן מותנות בשירות.
 
==ראו גם==