הצפנת בלום-גולדווסר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 118:
בדומה לשיטת רבין, הצפנת בלום גולדווסר פגיעה ל[[התקפת מוצפן-נבחר]] שבה תוקף מנסה לגלות את הגורמים הראשוניים של המודולוס ועל כן לגלות את המפתח הפרטי מתוך המפתח הפומבי. במודל זה ההנחה היא שלתוקף גישה למערכת המבצעת הצפנה ופענוח כ[[קופסה שחורה (הנדסה)|קופסה שחורה]], אין לו גישה למפתח הסודי עצמו אך באפשרותו לבחור מסרים אותם הוא מעוניין שהמערכת תפענח עבורו ולנתח את התוצאה. סיטואציה כזו אינה בלתי אפשרית במערכות מסוימות ולכן מהווה איום בלתי מבוטל.
 
הצפנת בלום גולדווסר יעילה מבחינה חישובית כיוון שהטקסט המוצפן המתקבל אינו גדול משמעותית מטקסט המקור, אלא במספר קבוע של סיביות (כגודל השלם <math>\ x_{t+1}</math> בסיביות). תהליך ההצפנה יעיל ודורש רק הכפלה מודולרית (מודולו <math>\ n</math>) אחת כדי להצפין <math>\ h</math> סיביות, כלומר עבור מודולוס בגודל <math>\ k</math> סיביות ומסר בגודל <math>\ l</math> סיביות תהליך ההצפנה לוקח <math>\ O(\frac{lk^2}{\mbox{log}\ k})</math> פעולות בסיסיות. לעומת RSA למשל שדורשת העלאה בחזקה מודולרית מלאה במידה והמעריך נבחר אקראית. ללא אופטימיזציה העלאה בחזקה מודולרית מלאה דורשת בממוצע <math>\ 3k/2</math> פעולות כפל מודולריות כאשר <math>\ k</math> שווה ללוגריתם בבסיס 2 של המודולוס. כמו כן תהליך הפענוח של אלגוריתם בלום גולדווסר דורש (בנוסף בשלב ההכנה) רק שלוש העלאות בחזקה מודולריות ללא תלות באורך המסר, יתר הפעולות דומות להצפנה, כלומר בסה"כ <math>\textstyle O(k^3)+O(\frac{lk^2}{\mbox{log}\ k})</math>. מה שאומר שעבור מסרים גדולים, שיטת בלום גולדווסר יעילה יותר מ-RSA.
 
==ראו גם==