תגיות: אמוג'י עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|
|
{{ספרות חז"ל}}
'''תַּלְמוּד''' הוא [[סוגה]] לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת ה[[אמוראים]] – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת ה[[משנה]], בתחילת [[המאה ה-3]]. השם "תלמוד" מקורו מזמן ה[[תנאים]] ומשמעו: תבלימוד, עיון ופירוש. התלמוד נכתב בעיקר כפרשנות לדברי התנאים – כותבי ה[[משנה|משניות]] וה[[ברייתא|ברייתות]]. הגות זו התפתחה במקביל ב[[בבל]] וב[[ארץ ישראל]], דבר שהוביל לכתיבתם של שני תלמודים: [[התלמוד הבבלי]] ו[[למודהתלמוד הירושלמי]]. התלמוד הבבלי (הידוע כהגם דבשם ה[[ארמית|ארמי]]: '''גמרא''') נפוץ יותר מהירושלמי, וחכמי ההלכה בדורות שלאחר כתיבת התלמוד קיבלו לרוב את התלמוד הבבלי לפסיקת הלכה למעשה.{{הערה|אם כי התלמוד הירושלמי מרכיב גם הוא חלקים נרחבים בהלכה היהודית, בעיקר במצוות התלויות בארץ, עקב זה שעל מסכתות רבות https://tse1.mm.bing.net/th?id=OGC.f487f2aa0fd9c7d040be7539ad4e08a5&pid=Api&rurl=https%3a%2f%2fmedia.giphy.com%2fmedia%2fdYNHmr4evKe6k%2fgiphy.gif&ehk=b%2bbgiAS2smCiBobj4VWgYw 😵😧😨😴😑☺️😎😚😑😋😥😎😎😥😪☺️😥😪😐😥😑☺️😥😪☺️😥😪😐😥😑😚😶😐😥😶😐😥😑😎😚😶😫😐😚😫😎😚😐😥😶😐😚😶😑☺️😶😶😎😚😶😎😚😶😎😚😶😎😶😎😚😶😎😚😶😎😚במשנהבמשנה (בעיקר מסדר זרעים) לא נכתב תלמוד בבלי כלל. כמו כן, הרמב"ם השתמש בתלמוד הירושלמי רבות בספר ההלכה שלו 'היד החזקה' גם בהלכות שאינן קשורות לארץ ישראל.}}
התלמוד הבבלי, בהשפעת חכמי ישראל שחיו בתקופות שלאחר כתיבתו – ה[[סבוראים]], ה[[גאונים]], ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]] – הפך לספר ההלכתי החשוב ביותר יחד עם המשנה, והוא הספר הנלמד ביותר ב[[ישיבה|ישיבות]] ובקרב [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]].
|
