חסידות ויז'ניץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏ישיבות וסמינרים: קישורים פנימיים
←‏ניגוני ויז'ניץ: הרחבה, עריכה
שורה 87:
לחסידות עשרות ניגונים איטיים ומורכבים לפיוט [[מנוחה ושמחה]] (חלקם הופיעו בתקליטים כמו "שבת און ויז'ניץ" "א ויז'ניצער ניגון" ב-4 חלקים, "כתר מלוכה" ב-2 חלקים). ניגון מפורסם של החסידות המושר בעת עריכת ה[[טיש]] על ידי האדמו"ר במתכונת של חזן וקהל, הוא [[יה ריבון עלם]], שלמעשה מורכב משלוש מנגינות שונות: אחת לשלושת הבתים הראשונים של הפיוט, השנייה (מזמנו של רבי [[חיים הגר מקוסוב]]) לבית הרביעי ושלישית לבית החמישי{{הערה|1=[http://old.piyut.org.il/tradition/2874.html?currPerformance=3723 ביצוע באתר הזמנה לפיוט]. בביצוע זה מושרת המנגינה של שלושת הבתים הראשונים על כל הבתים. כיום בדרך כלל כולל הניגון מנגינה נוספת שמקורה ב[[חב"ד]] המושרת בבית השלישי. רבי חיים מאיר שמע מנגינה זו בשהותו באוקראינה לאחר חתונתו והצמידה למילות הפיוט, מפני שלא רצה לשיר בחיי אביו את הניגון המקובל לויז'ניץ.}}. על ניגון זה אמר רבי חיים מאיר הגר ש"זהו ההימנון הויז'ניצאי" (ולפי המשוער לכן מושר בעמידה).
 
רבי חיים מאיר הגר הביא לחסידות ניגונים עממיים רבים ו"גיירם", בהם מפורסמים הניגון "אוי ווי הייליגע שאבעס" (אוי שבת קודש!), "אשר בחר בנו" ו"הללו את ה'". בזמן ביקורו בארץ ישראל לפני המלחמה, ביקר ב[[קבר רבי שמעון בר יוחאי|מירון]], שם קלט מספר [[ניגוני מירון]] והחל לשיר אותם בטיש. הניגוןמספר ניגונים של החסידות עלהושרו בתנועות הנוער הציוניות ובקיבוצים כמו הניגון "[[אודה לקל]]" (המושר בסיום ה[[טיש]] לפנות בוקר{{הערה|כיום חלקו האחרון של הניגון מושר ב[[חיים הגר מאנטניא|נוסח אנטניא]].}}), אשר הושר בקיבוצים עם המילים "בוקר בא לעבודה" או "ותגלה ותראה" שהושר על "אם איד כמו סלע".
 
מלחיני החסידות העיקריים הם [[ניסן יוסט]] (במזרח אירופה) ו[[יצחק אונגר]] (בישראל). גם רבי חיים מאיר הלחין מספר ניגונים, בהם: [[מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר]], נפשנו חכתה לה', ממקומך מלכנו, רננו צדיקים, ניגון לפני אמירת התורה וניגון מרש.