יבוסים – הבדלי גרסאות

 

הפרשנות המקובלת על סיפור [[כיבוש ירושלים (יבוס) בידי דוד]] המלך (הסיפור מופיע פעמיים בגרסאות עם שינויים קלים: ב[[ספר שמואל]] וב[[ספר דברי הימים]]) היא שיבוס הייתה המבצר החזק ביותר בכנען ונחשבה לבלתי חדירה. עקב כך טענו היבוסים, כאשר נדרשו להיכנע לדוד, כי ביכולתם להביס את דוד עם החלשים שבאנשיהם. אולם דוד ואנשיו צלחו בכיבוש העיר. יש הטוענים כי העיר נלקחה בהתקפה דרך הפיר.

 

אחרון היבוסים שהוזכרו בתנ"ך היה [[ארונה|אֲרַוְנָה]], ממנו רכש דוד חלקה על [[הר מוריה]] בתקווה לבנות עליו [[מזבח]] ל[[אלוהים (יהדות)|ה']]. אין לדעת מה קרה ליבוסים, וייתכן שהם נטמעו בבני ישראל. אֲרַוְנָה הוא שם הודו-אירופי הקרוב לשם "אוריה" ופירושו "אדון"{{מקור}}; ישנו חיתי אחר בספר שמואל ששמו "אדוניה", תרגום מילולית לשמית. ולכן סביר להניח שהיו קרובים לחיתים וממוצא הודו-אירופי.{{מקור}}

כמו כן, שם המצודה שלכד דוד – '[[ירושלים|ציון]]' ([[S:שמואל ב ה ז|שמואל ב', ה', ז]]) – פירושו ככל הנראה קשור בשם אל "siunas"="אל מזהיר" ב[[חתית|שפה החתית]] (כלומר פירוש המילים באותו פסוק:'מצודת ציון' אינו אלא 'מצודת אל-השמיים'){{הערה|1=[http://groups.yahoo.com/group/AncientBibleHistory/message/34075 'ציון' כשם ממקור הודו אירופי 'deyo-nas]}}.

מן המסופר ב[[ספר מלכים]] א' פרק ט' עולה כי למרות שהתיאור המקראי בספרים הקודמים שגורס כי בני ישראל השמידו את [[עממי כנען]] שישבו לפניהם בארץ, וירשו את ארצם, עדיין נותרו מבני העממים האלה בארץ (ובהם היבוסים) וכי [[שלמה המלך]] הסב אותם לעבדים לצרכיו השונים{{הערה|1=[[s:קטגוריה:מלכים א ט כ|ספר מלכים א' פרק ט' פסוק כ'-כ"א]]}}.

 

==קישורים חיצוניים==